שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

האמירות הן על אחריותי ומבלי לפגוע בזכויות.. שיהיה

אל תאמר כשאפנה אשנה שמא לא תפנה.

הלל אומר, אל תפרוש מן הציבור, ואל תאמין בעצמך עד יום מותך, ואל תדון את חברך עד שתגיע למקומו, ואל תאמר דבר שאי אפשר לשמוע וסופו להישמע. ואל תאמר לכשאפנה אשנה, שמא לא תפנה.

הוא היה אומר, אל תהא בז לכל אדם, ואל תהא מפליג לכל דבר, אין לך אדם שאין לו שעה, ואין לך דבר שאין לו מקום.
לפני 13 שנים. 8 בפברואר 2011 בשעה 13:05

1. עיניים יפות (שחורות, כחולות, ירוקות, אפלות, מביעות, רכות, רק לא ריקות)
2. אנשים שרוקדים בשביל עצמם.
3. אנשים שיפים בעיני עצמם.
4. נשים - שיש להם את 1 עד 3 (לפחות).
5. ים בחורף, ים בקיץ, ים פה ים שם . ים.
6. לראות תהום עמוקה ולהתאפק מלעמוד על סיפה (ולהתאפק באופן כללי)
7. אנחת הנאה קטנה ובלתי רצונית שמתגלגלת מעמקי הבטן התחתונה.
8. כדורסל.
9. אמת תמימה ונטולת אינטרסים.
10. מגע.
11. לעבור את הגבול מ 10 ל 11

לפני 14 שנים. 14 באוגוסט 2010 בשעה 11:48

בא לי
את כל מה שזה כולל, כמעט.
עד שיעבור.
פנוי.

לפני 14 שנים. 24 באפריל 2010 בשעה 10:58

לפני הרבה שנים כשהייתי בכיתה ו' היה איזה ילד אחד בכיתה מקובל כזה שהיה לו כמעט הכל - ככה זה היה נראה אז - הוא היה יפה כזה, מוצלח בכל דבר, היה לו תיק מגניב (שלכולם עוד היו תיקים פשוטים וחסרי ייחוד), תמיד היה עושה בלאגן בכיתה אבל היה מוציא את הציונים הכי טובים, שחקן כדורגל מחונן וכו'.
יום אחד אבא שלי ליווה אותי לבית הספר (אהבתי את הפעמים האלה מאוד) וראה איך כולם מכרכרים סביבו ואיך הבנות עומדות לידו ובעיקר ראה את הקנאה בעיני.
אחה"צ, אחרי בית ספר, אבא שלי לקח אותי למרכז המסחרי הקרוב בלי להגיד מילה נכנס יחד איתי לחנות קטנה מאוד של מוצרי כתיבה מיושנת שאי אפשר היה אפילו לצעוד בה שני מטר מבלי להיתקל באיזה ארגז מעלה עובש ואמר שלום לבבי למוכר. המוכר שהתברר שהיה בגילו של אבא שלי אבל לי הוא נראה זקן בהרבה, החזיר לו שלום עם עיניים מעט מושפלות, קנינו כמה עטים ומחק ויצאנו.
בחוץ בדרך הבייתה אבא לשי אמר לי "בן, ראיתי את המוכר?" הנהנתי, "הוא היה הילד המוצלח ביותר בכיתה שלי, היה לו הכל, אפילו תיק מגניב, הוא היה שחקן כדורגל והוא למד למבחנים אצלו בבית עם כל הבנות הכי שוות".
כמה שנים אח"כ, כשכבר לא הייתי צריך לקנא באף אחד, ראיתי כתבה בעיתון על אחד שהחל בחנות מוצרי כתיבה מעופשת והקים אימפרייה (שכולם מכירים את שמה..)

ומאז המוטו הזה של הילל הזקן הולך איתי (ואני מניח שגם עם אבא שלי) "אל תהא בז לכל אדם ... איך לך אדם שאין לו שעה..וגו' ."
ללמדך..

לפני 14 שנים. 26 בדצמבר 2009 בשעה 10:15

כשהיא באה אלי העיניים שלה תמיד מושפלות, הידיים שלובות מאחורי גבה והיא אף פעם לא תיכנס מבעד הדלת הפתוחה לרווחה מבלי שתרגיש (או תראה בזווית העין) שאני מאפשר לה.
היא מתרוממת על קצות האצבעות ונותנת לי נשיקה בישנית, עינה היפות לרגע מתרוממות להביט בעיני והבישנות והערגה והרצון העז לספק אותי עומדים בעיניה ומשתקפים מהכחול העמוק.
היא מחייכת ובאה אחרי.
מתיישבת על הרצפה ברכיה אסופות אל חזה, נוגעת קלות ברגלי ומדברת בקול שקט, מספרת לי הכול, מספרת את תחושותיה ואת כל מה שעבר עליה ומה היא אכלה וכמה היא רצתה ולמה בכלל . הכול.
והיא נצמדת לרגלי עוד קצת , כמבקשת לשאוב חום וביטחון ואני מניח יד על ראשה והיא נרגעת מותחת את רגליה וחולצת את נעליה מרגישה ביטחון, גופה הגמיש והרזה נרעד קלות, אני מכיר את הסימן הזה, אני יודע כמה שהיא רוצה, עיניה מושפלות מטה, כפות ידיה אוחזות בקצות מכנסיה מוכנה לפשוט אותם. אני מרים את ידי אוחז בצוארה חונק אותו בעוצמה מתגברת מרים אותה אלי עינה מתחילות להאדים קלות אבל גופה רפוי, רק פרקי אצבעותיה האוחזות במכנסיה מלבינות ומסגירות את התרגשותה.
מרפה את אחיזתי אוסף בידי השניה את שערה השחור והחלק כמו משי ומרים אותה אלי, ומטיב את אחיזתי בצווארה, מצמיד אותה אלי מרגיש את ליבה הולם בעוצמה בלתי אפשרית, שולח יד מטה מרגיש את בטנה מתכווצת, נשימותיה מתגברות וצליל חלוש משתחרר בין שפתיה הקפוצות.
מצמיד את שפתי אל אוזנה.
"לכי". אני אומר לה, "לכי הביתה", "רק רציתי לשמוע את מה שעבר עלייך היום" , "גם מחר תבואי ותמשיכי לספר לי. עכשיו לכי".
היא מחייכת אלי , רגועה , עיניה מתבוננת ישר אלי ,הכחול שלה כאילו אומר לי משהו. לא יודע אם זה תודה, או בקשה, או אכזבה או אמירה של ביטחון שגם היא קיבלה את שלה . אולי כל זה ביחד .
היא הולכת.

לפני 14 שנים. 6 בדצמבר 2009 בשעה 17:27

יש את הצליל הזה... שהיד מתלבשת טוב בספנק... מכירים?
יופי של צליל.

לפני 14 שנים. 27 בנובמבר 2009 בשעה 20:14

פקודה.ביצוע.פקודה.ביצוע.פקודה.שאלה.סטירה.שאלה.קשירה וסטירה.פקודה.ביצוע.פקודה עם העיניים.ביצוע עם הפה.פקודה עם היד.ביצוע מושלם.חיבוק.אנחה.חיבוק.נרדמה.נרדמתי.

לפני 15 שנים. 8 בספטמבר 2009 בשעה 18:25

כפתור הפשרת שלג באוטו שלי (נשבע לכם, יש כפתור כזה אחרי שנתיים גיליתי)
לפחות שמונה כפתורים במקלדת (יש יותר. רק לו נעים לי שיחשבו שאני לא מבין במקלדות)
התמונה בכלוב בצד שמאל למעלה (נו..)
שלוש מפתחות בצרור שלי .
הוד השרון.
סטוק של כפיות פלסטיק בארון למטה ושלוש חבילות סגורות (פג תוקף 2001) של סוכרזית.
ההיא שהייתי אצלה אתמול (בסדר, רק משלב מסויים והלאה).


לפני 16 שנים. 24 בספטמבר 2008 בשעה 15:18

- יש בחורות שאני רוצה ללכת לישון איתן אחרי זיון אבל רק עם ספורות בהחלט מתחשק לי לקום בבוקר.
- יש נופים שאני מאוד אוהב לצפות בהם אבל בתוך בודדים הייתי רוצה להיות.
- יש מקומות רבים שהייתי רוצה לבקר בהם ועדיין לא מצאתי איפה אני רוצה לחיות.
- יש ימים רבים שאין לי ברירה אלה לחיות בהם ולא רבים במיוחד שהייתי ממש רוצה.
- יש הרים שהייתי רוצה לטפס עליהם ומכל אחד מהם הייתי רוצה לרדת.

לפני 16 שנים. 21 בספטמבר 2008 בשעה 12:33

- לשתות כוס פרי סחוט בבוקר
- לסיים את שהתחלתי
- לקלף את הטפט
- לאלף רק אישה אחת (או שלוש) גג.
- לא להסכים למכור ציורים
- לקנות מצית משלי
- ללכת לשחות בים בחורף
- לסיים את הסרט ההוא - הלא רווחי.
- לנסוע לאפריקה
- להפסיק לכתוב פוסטים.

לפני 16 שנים. 4 בספטמבר 2008 בשעה 10:39

-לא לענות לצלצול
-לזרוק מסטיק שניה אחרי שהתחלתי ללעוס
-sweet home alabama
-להסתכל על תמונה עקומה
-סקס
-עוד
-ושוב
-עוד סקס עם אחרת באותו יום
-ועוד
-לצלם במצלמות של פעם
-לחכות לפיתוח
-אמבטיה (לא רק אחרי סקס)
-למצוא חנייה.