אראה אותה מחר ורק עצם המחשבה הזו שאפילו אולי עושה לי טוב .....
אני יודע לא לצפות לכלום , אני יודע שהיא לא תהיה שלי אבל עדיין היא עושה לי טוב
אמצע הלילה , עבודה מעייפת וקשה, ולפעמים אני נח עם מחשבות ופאנטזיות עליה
לפעמים אני מנסה לזכור את קצב הנשימות שלה ואת דופק ליבה כמו מוסיקה חושנית ועדינה שמחכה כל רגע להתפרץ
לפעמים אני נזכר בחיוך התמים שלה אלי שגורם לי לגעוש מבפנים
העיניים הכחולות אפורות שכל כך יפות מול העיניים הכהות והעייפות שלי שכבר ראו כמעט כל פינה אפלה , אני מתבייש , אני לא רוצה שתדע מה עומד מאחוריהן .
מכל הבחורות מסביב הלב שלי בחר דווקא בה
מכל הבחורות היא תפוסה חזק אבל רק שתהיה לצידי , אולי רק להחזיק את ידה, אולי להתקרב ,אולי רק חיבוק חם ואני מאושר לנצח נצחים
חלמתי שאנחנו בורחים ביחד מהכל אבל אני יודע ששנינו לא טיפוסים שבורחים אלה טיפוסים שמנצחים גם אם זה האתגר הכי קשה
אני יודע שהמלחמה הקשה באמת היא המלחמה בעצמך וההתמודדות עם מי שאתה
הבנתי מבני אדם במשך שנות חיי הקצרות שהרבה יותר קל לשנוא ולהצהיר על כך אבל כשהאהבה מגיעה אנחנו בורחים לפינות חשוכות ומנסים להסתיר זאת מעצמנו .. אז כן , אני מסתיר את זה
אני מתמודד עם עצמי לבד מתוך אמונה שתמיד הייתי לבד ואני שלם עם כך ועם ההחלטות שאני מקבל .
דבר אחד אני יודע בוודאות , שאני פה בשבילה לטוב או לרע .
לפני 15 שנים. 9 בפברואר 2009 בשעה 2:18