לפעמים טוב שיש חברים טובים , הם ירימו אותך מתי שצריך , הם יחזקו אותך בנקודות החלשות וכן גם בנקודות החזקות
הם יהיו איתי בכל החלטה אשר אקבל בקשר לחיי לטוב או לרע
תמיד אני מוקף בהם
הם יודעים להשכיח ממני את כל הכעסים ולהתדבק במטרה
בלי אגו , בלי רוע , בלי אינטרסים.
הם ידעו מתי טוב לי , מתי רע לי ומתי אני צריך את הלבד
ולנושא אחר
יום שישי הגעתי מבואס לדיווה ,לאחר פרידה ממשהי .
פני היו חסרי כל הבעה , העיניים שלי לא היו רגילים לחיוכים
אבל פתאום היא נעמדה לפני עם חיוך שהאיר את כל הרחבה ובאופן הכי טבעי שבעולם לקחה לי את היד והחזיקה בעדינות
הרגשתי חמימות פנימית , הרגשתי את טוב ליבה , הרגשתי שאני רוצה לחבק ופשוט הרגשתי שלווה
רקדנו קצת , השתעשענו קצת ולאחר מכן היא הלכה
כמה דק כשאני לבד , פתאום מוצא את עצמי בין 2 בחורות יפייפיות ידידות שלי , הקטנטנות 😄
רוקדים כאילו אין מחר , מצליפים כאילו השמש לא תיזרח עוד לעולם .
אפילו פגשתי את כחולת אפורת העיניים שהגיעה באופן מפתיע והיה לי ממש כייף איתה
בכל מקרה , יש לי ראש נקי עכשיו 😄
ומחר אני נפגש איתה שוב והפעם אהיה רק איתה
יש לי למה לצפות והחיים יפים אינדיד .
תודה לחברימוס שהעירו את עיני
לפני 15 שנים. 4 ביוני 2009 בשעה 1:19