לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

לה לה

לנד*
land
לפני 14 שנים. 9 ביוני 2010 בשעה 17:14

"מה הקטע שלך"?

"יש לי הרבה קטעים"
(?כן?!)

שחק – שחק אותה גבר


אחר כך מתחיל דיבור מלוכלך
ממש נחמד
ואני מכין לעצמיותי קפה ומסתכלת מבעד לחלוני אל הים

גנבתי מביאליק – אני יודעת


ואז – אחרי שהיא מבינה – שממני לא תבוא הישועה
"אני מה זה חמה"
(סליחה – שנייה – זה היה עוד מקודם – עכשיו כאמור היא כאמור בשורה הראשונה אשר בפסקה זו)
"מתי אתה קופץ?"
(הבעיה היא שגם אנוכי הקטנטונת בשורה הראשונה בפסקה זו)

אני לא יפה כשאני מתחמקת
השיחה לא נסגרת יפה
ממש ברור כשאני משקרת


ותזכרו את זה להמשך – מידע בהחלט שימושי למישהו שהאקסית האגדית שלו מתעקשת לחגוג לו יומולדת ב 1 באפריל



אני מתקשרת בחזרה
"כן?"
"הממ"
" "
".... השמנתי.... "
"מה?"
"נו, ... השמנתי. מה, את עושה לי דווקא בכדי שאני אצטרך לחזור על זה פעמיים?"
"בשביל זה נתקת אותי מהחיים שלך?"
"טוב, לא תתחרי איתי במי יותר פולני... אין לך סכוי..."
היא כן מנסה. כצפוי.
אנו זורקים אשמה הממוקדת בעיקר במי לא התקשר למי
"נו, אז אתה באה, או מה?"
"..... הממ..."
"לא ראיתי אותך כולה חודש. כמה כבר השמנת?"
"חודשיים. וזהו, שאת זוכרת שציינתי שהפסקתי לעשן?
אז מאז אני בולסת כל דבר שלא זז

וכמה כאלה שכן. כלומר – לא מהר מידי, רק בשבועיים הראשונים, לפני שנהייתי כבד מידי זאתומרת


ובלא זז אני מתכוון ללא ממוסמר"
(חזק. )
(לא ממוסמר -... חזק)
"נו, די תפסיקי – נמאס לי להסתובב כל הזמן עם כוסיות. 300 גרם זו לא טרגדיה."

שתיקה
"המ.. זה טיפה יותר."
"מה זה יותר."

"את זכור זוכרת, שרק לפני כמה דקות פעוטות הושבתי אותך על הזיין שלי ככה, על הכסא מול המחשב, בזמן שאני כותבת
(לך)"
היא:
"-וירטואלית. וירטואלית. ואם תבוא זה יקרה בפועל, אתה יודע – ישנו איזשהו הבדל בין עולם המקלדת לעולם הגשמי. המציאו בשבילו אפילו מילה: וי-ר-ט-ו-א-לי ."

(אני מחליטה להוציא את הכל – בנשימה אחת ודי)

"זהו, שרק וירטואלית, היום זה היה עובד."
"מה ז''תומרת."
" 'תומרת – שאין מצב שיש לך מקום על הזין שלי
(so to speak :);)
בישיבה -
הכרס שלי פשוט התנחלה לה כרגע במקום הזה"

(טוב – עכשיו אני סתם מפעילה עליה איזו מניפולציה זולה הקשורה לתיעובה הפוליטי ממפעל ההתיישבות)
"בהנחה שהוא עדיין שם. הזין כלומר. אין לי עדות ראייה, אבל איכשהו ככה , נראה לי שאני ממשש לי כרגע משהו בעל מרקם דומה."

זה קצת מזכיר לי

ובקצת אני מתכוון בול



הקטע הזה, איזשהו דיון עם טל (בת)
- יש לי שתי טלי – לבן טל אני קורא טלי ולבת טל אני קורא טל -
אני יודע , נשמע שחוק, ואמנם כך.

טל, הייתה לה כולה בסאגת התאהבות והסתובבה עם איזה בחורצי'יק אחד בכפרים של לא חשוב מאיזו עדה, בצפון ארצנו היפהפ-יה'.
כשפגשתי אותה שנית, כלומר שפינתה ככה אילו 5 דקות מזמנה, התברר לי אגב שיחה כי הזוג טרם טינה אהבהבים
("עשה אהבה")
(השתגל)
(הזדיין
החליפה שמנים
טחן לה את המנוש
נקנק לה את הצורה
גרם לה לבכות
(שנייה בעצם זה סתם בגלל שזה כיף – ולא ממש מתאים כאן)

היא לא הורידה שערות מהרגליים



מצצה לו?
כמובן. למה אתן שואלות?

היא לא הורידה שערות מהרגליים
זה היה הקטע
אולי לא קטע מעניין – אבל אני בתור גברבר (?) – כלומר מהצד השני של הפרוסה – הייתי בוודאי כבר בסרטים מכאן ועד להודעה חדשה. הייתי בסדרת מחשבות
(שלא היו נגמרות בטוב – לאף אחד מהנוגעים בדבר – trust me)
ללא בלמים.
ובסוף – כל-הקטע-היה ש"היא" לא הורידה שערות -
זרקי איזו מילה באימשל'ך

זה הסביר כל כך הרבה דברים בחיים שלי – ככה ברגע אחד

(זו גם הסיבה שהתקשרתי)

עאלק

אני בטוח שגם הרבה דברים בחיים שלה


מוסר השכל -
אם ככה, נגיד לא מתחשק לכם/ן
-שינשקו אתכם
שיזיינו אתכם
-שיצליפו בכם
-שתוצלפו
-שיתקעו עליכם נוד
-שיאהבו אתכם ( כלומר ישתינו לכם עמוק לשקדים)
-שיקראו לכם בכל שמות החיבה של אמא שלי מגיל 3 בזמן שאתן מפשקות קמעה את החור של הטוסיקון המתוקון חמודון...
(ולא.... אני לא מבין איך פרוייד נכנס כאן)
- יקשרו אתכם ערומים מהתקרה בזמן שאנונימי מאוננן על תמונה של אבא שלו
(ותשאירו את הגרמני בגרמניה! עברו מאה שנה – לא פאסה???)
- יש לי עוד כמה רעינות...
אבל אנשים כאן החלו לערבב משפחה
(וגרמנים מתים)
כך שנראה לי שזה זמן טוב לפרוש

לפני 3 פסקאות היה זמן טוב לפרוש – דביל!
עכשיו זה יותר זמן טוב לחצות את הוורידים שלך לשניים – ולא להראות את הפרצוף שלך בכלוב יותר לע-ו-ל-ם



אז... למדו מהלקח המר... ממור (?)
-אין לי כאן חרוז-
של חיי
וזרקו איזו מילה טובה
איזה הסבר משיב נפש – שיוציא אותנו מסרטנו...

"זה בגלל – שאתה מכוער מתוקון
אתה נראה כזו גורילונת בונבוניתית שכזאתי.
איזה חבל שאני לא בקטע ביסטיאלי !!באימש-לי!! הייתי עושה אותך עכשיו
}{




נ.ב
פאק – פרלין – יאאא אמא של כל הזונות
!
רק הרגע קלטתי – שקלטת את הקטע המסריח הקטון והכאילו מתחכם שלי -
* לא קשור לפוסט הזה חברים 😄 *
כבר בפעם הקודמת
שיט – אני איטית 😄




לפני 14 שנים. 4 ביוני 2010 בשעה 3:48

אני לא אוהב הפרעות אישיות

נו - כמובן
(ישר אתם אומרים לעצמכם - אין- א-ת-ה!
אתה מעז לא לאהוב מחלת נפש???!

אז זהו - שנכון כי
כמו
כמו מחלת נפש
אני אוהב - כמעט כל סוג של מחלה סבירה היא

אני מנסה כאן קטע -הוא תכף יצא יותר טוב, אני תקווה
זה רקשפשוט אני כרגע עדיין חסר אנרגיה מכדי לעשות אותו טוב -


אוהב - בעצם זה לא הביטוי הנכון - זה מאוד תלוי בבנאדם כמובן - אבל אני יכול להסתדר עם רובן . לא אולי ברמת אשפוז כמובן 😄 אבל כמעט בכל רמה אחרת
הבעיה היא כמובן שכל אלה עם עם ה borderline ו ה personalty של ה disorder שלהם-
סתם מתחזות!
פשוט שם אחר במקום : אני קלפטא רצינית.
אוהוי... אין לך מושג איזה קלפטה אני
פשוט חבל"ז

ובהמשך ללמעלה -
ממש מעניינות התקופות האלו
כאילו המוח שלי נמוג שכזו - ואז בהדרגה חל שינוי
כאילו ללא הנמוגות לא יכול שינוי - בי זאתומרת


אולי זה לא הוגן - גם קלפטה' הינה סוג של מחלת נפש - אז מה פתאום אני נטפל אליה - סתם בגלל שהיא מהעדה שלי
אולי לא הוגן

מישהו מבין למה אני מתכוון 😄 ?

אבל יש לי הסבר

אלימה

לפני 14 שנים. 3 ביוני 2010 בשעה 20:03

התכוונתי להגיב בכלל לפוסט של ההיא מהבית של...
נו, זו מהחברה של דודלי... 😄 כשבדרך כייסו אותי
(אכן - כיוס כוייסתי )
אוקיי - נכון -
חדי העין בינכן ודאי יתהו:
איך הוא בדיוק "כוייס" בדרך לענות..." על "הפוסט הידוע... של..." מה?
ליד שולחן המחשב?
בדרך מהשירותים? אין

אז אכן, נכון - לא הייתהברירות - ובין לבין אלוץ אולצתי לצאת מביתי
(ועל באמת שלא יקרה עוד פעם!!!!!!!!!!!)

אז ככה -
נורא קשה לי לכתוב - אני כל כך חסרת אנרגיה וגם...
אני מרגישה את זה בא - כמו גוש של ערפל ... ערפילי שכזה (:)?) אני מניח....
כמו

אז ככה לפני -
מנסה ככה להספיק איזה דבר ועוד חצי

צרופי מקרים
מתה עליהן - מאמינה בהן
קטע איתן
אהבה

הצירוף האחרון היה בדרך שניסיתי לענות לפוסט המוזכר לעיל
כבר כמה זמן שחברות התקשורת והכבלים מתעמרות בי ללא בושה -
אבל אין טעם לדבר אתכם על זה - כי לכם בטוח יש סיפור יותר טוב
אז החליטותי לקחת את גורלי בידיי ולנהל איתם שיחות מוכחות בלבד - יענו מוקלטות
(אני לא יודע אם מישהו פעם ביקש את ההקלטות מאחד מארגוני הצדק הנ"ל - יש הקלטות אגב - אבל הם לא מתחייבים למצוא את כולם - כי הם נשמרים "לצרכים פנימיים בלבד ולמען שיפור השירות" - ככה במכתב רשמי - ברצינות: "למען שיפור השירות"
למען שיפור השרות - השיחות היחידות שלא נמצאו היו אלו שבהן הובטחו דברים שלא קוימו למשל....
נו שויין - כאמור הסיפור שלכם יותר טוב, אני בטוחה -
אני רק מזכירה זו בגלל ההמשך.
כי, רכוש רכשתי לי מכשיר הקלטה.
כן... אכן... 😄
הממ... שלא עבד.... כלומר עבד... רק לא לטלפון
(כן, דווקא טענו אחרת על העטיפה....)
שמעו אני לא זוכר מתי הייתה הפעם שבה קניתי מכשיר חשמלי שהוא הונאת הציבור (ממש כמו ... אכן...)
צירוף?
אולי. שויין. לקחתי את גורלי בידיי ואמרתי לעצמי - אתה הולך לך ולא חוזרת עד שאתה מביא מכשיר תקין ואתו אתה מנהל שיחה עם "הניביילס"
סבי.
רק מה? בדרך לשם כוייסתי.
:))))))))))))))))))))))))))))
אשכרה.
חזרתי בחום, ללא שום מכשיר, ללא שום שיחה
:)))))
כוייסתי ?
בארץ?
לא ידעתי, שיש כזה קטע.
הפעם האחרונה הייתה לפני 3 שנים בברצלונה. ובדיוק... בדיוק ביום של מאבק בנבילס מתחום התקשורת.
(ותאמינו לי אני לא מהנאבקות - בדרך כלל אני סתם מנסה לשכב כמו מת. אני לא יודעת... בגן תמיד ספרו שזה עובד על דובים)
והולך לי לא רע אם הקטע הזה (עם הדובים - אם מישהי מתעניינת -
לא רע בכלל)

לא יודע מעין צירוף שכזה
(וישנה גם משמעות מפחידה מאוד עבורי לגניבת ארנק עם כל הסימנים המזהים. למרות שעכשיו , אני חייב להודות אני מרגיש בעיקר הקלה, זה היה פחד מאוד ישן שלי. אני לא יודע למה זה כזה הפחיד אותי. אולי הפחד מהתמודדות עם הבירוקרטיה. כלומר גם:))

טל טוען שמה שמריע לו בקטע של צירופי מקרים - הוא לא עצם קיומם אלא העובדה שכוסיות כמוני חייבות מייד לחפש להן משמעות . כאילו שככה הדברים אמורים להיות - "בעלי משמעות" או אפילו "הגיון"
שויין - המלצתי לדביל על מורקמי.
אהובתי מורקמי. לה לא אכפת. היא לא חושבת אפילו על פירוש - טוב , כי היא יפנית.
צרופי מקרים. יש, בטח יש.
משמעות?
מה-זאתו-מרת?
אה? כן?
ככה זה אמור להיות אצלכם מערבה?
אבל אם אתה מכיר בצירופי.... אז נו מילא היית כמו טלי אתאיסטית שכזו - אבל את גם בטוחה שהם משפיעים אז איך זה יפנית שכמותך! מעולם לא נראה לך שיש סיבה? כלומר הם משפיעים ושינו לך את החיים את אומרת?
סיבה?
יש מילה כזו ביפנית?

יש לך "ואב?י" לכן אני מניח שאנו פשוט מקבלים הכל - אוף!

אוף - אה - איך זה מתקשר לפוסט של פיסטוק?
כן, נכון
אוף - כזה אין לי אנרגיה כבר כמה שבועות - שזה יאלץ לחכות לפוסט הבא

לי אין דילמות כאלה - וזה בגלל הערפל
נאלצתי לקחת ימינה
ואני שונא שאני לא יודעת מה יש מעבר לפינה 

אני מרגיש אותו בה - גדול כזה ולח שכזה
דווקא ממש בא לי עליו
שיהיה כבר
מה-'כפת לי אני -מה?

אם אני אצליח להשאיר את הראש שלי לא מרוקנת יותר מ5 שניות -
אני אגיב לפיצוח - זה מתקשר לי למשהו שכבר עובר עליי הרבה זמן ולערפל
כמובן לערפל

איזה-יופי-לי
נראה-לי מי יבוא-לי קודם -לי? 😄

לפני 14 שנים. 26 במאי 2010 בשעה 17:23

אשכרה

גם נעלמתי - ואז פתאום חוזרת ולא כדי להסביר את עצמיותי הנלבבת או משהו
(תמיד אנשימים מניחימים שקפצת לך פתאום ונעלמת אז ודאי עשית לך איזה משהו מענין-פצ-צות וכאלה - ותיכף מיד תשפוך את הסיפור על כולנו....)
לא משנה

יש לי משהו שהרגע אני קורא
אשכרה מהתלמוד:

"רב חיי בר אשי היה רגיל בכל עת ליפול על אפיו ולומר: הרחמן יצילנו מיצר הרע! יום אחד שמעה זאת אשתו. אמרה בלבה: מה זאת? והרי כמה שנים שכבר פרש עצמו ממני! מפני מה אמר דברים אלו?
יום אחד היה לומד תורה בגנתו. קשטה עצמה אשתו וחלפה לפניו הלוך ושוב.
אמר לה: מי את?
אמרה: אני חירותא, וחזרתי היום.
תבעה למשכב.
אמרה לו: הבא לי את הרימון הזה שבקצה הענף הגבוה.
קפץ והביא לה.
כשחזר לביתו, הייתה אשתו מדליקה את התנור. נכנס והתיישב בתוכו.
אמרה לו: מה זאת?
אמר לה: כך וכך היה מעשה.
אמרה לו: אני הייתי זאת!
לא השגיח בה עד שנתנה לו סימנים.
אמר לה: אני, בכל מקום, לדבר אסור התכוונתי !


😄
(ואני על באמת צריך להוסיף כאן את המובן מאליו...? :-)

לפני 14 שנים. 16 במאי 2010 בשעה 18:02

קקושון מסמל עבורי פלטה -
קטנטונת - או אפילו לא ממש גדולה שאדם עושה
(ובאדם - נניח שאני מתכוונת אליי -
סתם... לכו איתי - תרגיל שכזה - בכאילו)

לא עברו עליי שבועיים נאים -
ופרץ האנרגייה הלזה שבסופם מסמל אנרגייה כלואה זמן מה עקב דכאון

אני אהיה קצור - כי אני צריכות לצאת
(גוף שלישי ברבים - כמו בתנ"ך... אתם יודעים... כשפונים...)

אני לא יודעת זה כאילו תהליך פיזי -
ירדתי על עצמי שבועיים רצוף כנראה זה צריכה להתאזן 😄

מה שקרה... בלי לפרט יותר מידי...
אקסית שלי תפסה אותי....

ובתפסה אני מתכוון הביאה לי סטירה (ולא בקטע חמודי של האתר) וצרכה עליי חצי שעה בטלפון
ואז הלכתי ושאלתי אקסית לפניה (כלומר 2 לפניה כי זו שממש לפניה לא מדברת איתי.
כלומר בכלל.
אף פעם.
לתמיד.
"לא רוצה לשמוע ממך ב-חיים!"
(אוי! שנייה - גם זה היה יכול היה לבוא בציטוט - מגניבי - לו רק היו את השורות המגניביות האלה של הצטטת שכבר הזכירותי מהפורומים)
שויין -
מסתבר... שככה "במקרה" (כהגדרתי) -
'מה לא שמעת על ה"לא מודע" ' ?????

העברתי כמה חודשים באט אט לזיין/להזדיין/לזויין/"לשתות קפה"/"לעלות רגע למעלה" עם כל מי ש:
זיין/להזדיין/לזויין/"לשתות קפה"/"לעלות רגע למעלה" איתה...

אם לא הבנתם - הבחורה דו מינית (שהקל עליי - תודות לך מותקית)
ואני , בדרך לא דרך עשיתי דרכי אל מתחת למכנסיים
(לא כולם לובשים תחתןונים - המאה ה21 דעעעעעעעע?!)
של כל מי שהיא הייתה איתם/ן
(כלומר כל מי שהסכים -

הממ...

רק עכשיו היא פתאום קלטה

"סתם רציתי להרגיש קרוב אלייך מותקית"
"אתה זרקת אותי, יא בנזונה. מ-ה ל-א ב-ס-ד-ר אי-תך?????!!"
"לא נכון. " נעלבתי (אגב - זה על באמת וממש כזב מובהק!!!!)
המילים : "הרסת לי את החיים" , "בן זונה חולה נפש"
(ואני אפסיק כאן ולא אגרר לעלבוונות, שגם תתפלאו - הותכו באישיות האלטרואיסטית שלמדתם כבר להכיר ולאהוב)

אבל זה לא מספיק - כאמור - התייעצתי באקסית (זו שמדברת איתי ומזכרת לעיל) -
שפתחה בחצי לילה של שטיחת כ-ל (והכוונה כ-ל ) טענותיה כלפיי
(היה דגש רב על מושגים מוכרים: "סוציופאט" ו "אישיות דיסוציאטיבית" -
איזה כיף לי שאני אוהב אתן אינטלקטואליות - מה אני אומר - פ-י-ג-ו-זזזזזזזזזזזזזזזז)

כמובן רצתי להתנחם אצל מקורביי
(דדיס - אקסית מיתולוגית, תומיס, היפי, אפרתי... נו כאלה - אנשים שאני מעריץ כל ניחוח שיוצא להם מהכוס והם בתמורה חושבים שיש משהו קדוש ברדמה שאני דורכת עליה - נו, "החברה'"
וכן... נתקלתי בגל שתיקה רועם...

"שמע. " אמרה הדידש, "אתה יודעת שאני חושבת שאתה האדם הכי טוב שהכרתי מיימי.... אבל - גם אני דיסוציאטיבית... אבל אני מחוברת מספיק להבין שהחיבור שלך לעולם היום יום
(הנקרא לעיתים: קרקע המציאות")
אינו... הממ... רציף..."

זהו לבינתיים -
זה יצטרך לבוא בחלקימים

אבל תשמעו -
אני יודע ש(יתכן) ולא הייתי בסדר
(יותר כי אמרו לי)
אבל תבינו - זו מישהי שממש ממש אהבתי
(איזה בולשיט - עוד פעם מנסה להיות נורמאלית -
אז ככה - אין אצלי אהבה בלשון עבא - מעולם לא "השתחררתי" התגברתי" "עברתי הלאה" מכל מפגר או מפגרת (בעיקר מפגר אם בכמות עסקינן) שהייתי איתם אי פעם. אני לא ,מהמתגברים" או "הזורמים" ואפילו לא "הזורמות"
אז... לא הסתדרנו - ולא היה שום ס-כ-ו-י ב ע-ו-ל-ם שאני והקוזינה נסתדרת אי -פ-ע-ם
וממש לא התכוונתי להמשיך את הסיוט חושק השיניים שבו היינו (פאק - פעם שלישית גלידה - אני עם השטויות האלה סיימתי!!!!!!'ת)
אבל - נו... אתם יודעים - לפחות להרגיש מעט קרבה
אז... מרחוק 😒
😄
😄

?

לפני 14 שנים. 16 במאי 2010 בשעה 17:12

מת על זה

יש כאלה שמעדיפים את
ניטשה
פרוייד
הגל
מורדוויאן
איינשטין
פרס

(סתם - את האחרון הוספתי סתם כדי לראות אם אתם עדיין מקשיבות)

ואני מעדיפה את עצמי

סתם עניין של העדפה

הכל התחיל ששלחתי למישהו קישור לפיסטוק (מאתר זה ממש)
והוא הגיב בלקוניות
ואני אמרתי !
והוא אמר - נו, זה הומור דומה לשלך....
(לא בהערכה רבה כמדומני)
ואני פתאום הבינותי שגם בקריאתי את הזולת - אני פשוט פשוט אוהבת את עצמי.

בכל מצב , בכל תנוחה, בכל צורה
ME ROCKS!!!!!!!

ואז אמרתי לו שהאתר הזה פשוט מלא באנשימים מוצלחימים
(הכל יחסי כמובן - ליחס הכללי בציבור 😄
ובאנשימים מוצלחימים - כמובן בסנוביות אופיינית התכוונתי לאנשימים שאני יכול לסמפת, להסתדר איתם...
(נו... אנשימים כמוני... יענו cut the bullshit - זה בדיוק מה שאני מתכוונת -
כמוני אני בדיוק אני - love me

ואז הוא אמר - למה דווקא שם
(כלומר כאן)
ואני אמרתי
!
והוא אמר :
זה סתם bdsm
ואני אמרתי זה לא קשור
זה כמו כל מועדון - למשל של מטפסי הרים: אתה רוצה שאלה שמטפסים יבואו ואלה שלא ישארו בבית. או ילכו להסתכל ל משחק גדורגל או משהו אחר. משהו שהוא לא טיפוס הרים (למשל)

שנייה - אני אוסיף כאן ציטוט:
"עכשיו יש כאן רצון למועדון בלתי ברור, אתה מבין?
מועדיון של... מה?
מיוחדים, חכמים, מצחיקים (אופשיונלי), סקסים, פשוט אנשים הורסים בעצם וזהו זה...

משהו שבהגדרתו... ובכן...
אי אפשר להגדיר ככה... (ולקבל תוצאות רצויות...)"

(הדבר היחידי שלא כתבתי לן - הוא - אני אני אני -
כבר אמרתי שאני אוהב אני?
אני לא יודע אם הוזכר כאן כבר שנמי אוהב אני

וז הוא כתב לי אז למה דווקא bdsm
ואמרתי שזה :
" נראה לי כבר מעצם הגדרותו לאנשים כלא נורמלי - ....
כל החברה של jdate נשארים בחוץ"

(קלטתם - עוד ציטוטו -
של מי
שלי?!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

מת על ציטוטים של עצמי -

הכי נראה לי , בפעם הבאה אני מצטט עצמי ככה:


Quote:
ציטוט


נכון - הכי מתאים

שנייה עוד ציטוט של עצמי :

Quote:
נמי המלך


אשכ-רה אפשר להתמכר לזה

Quote:
שנייה... שנייה...
(איזה טמטם -
גם זה יכול לבוא כציטוט)

ב.

לפני 14 שנים. 13 במאי 2010 בשעה 16:20

לילי
אמרה לי במסיבה האחרונה שהייתי בה
(אוקיי... גם הראשונה... ואל לנו בקטנוניות, אני מבקשת!!!)

שיש לי נטייה לכתוב לאנשים ספציפים, מה שעושה את חלק מהפוסטים עוד פחות ברורים מהשאר

אז ככה.
גם כאן אני מפנה סיפור זה לאדם ספציפי/ת

לפני 3 חודשים לערך
אחת מהנשים הכי קרובות אליי שברה את הרגל
(עאלק שברה, לפי הקיטורים שלה היה נראה שהיא נקרטה וחוברה לה יחדיו בניתוח מיקרוביוטי יחיד מסוגו 😄
וכן - היאגם נכנסה לקטע של תזונה
היא בכל מקרה סדקה לה מעט את הרגל או משהוכזה ונאלצה להיות לה בגבס 3
(אכן - שלושה שבועות שלמים ... עד חודש.... נגיד)

שבוע לפני שהורידו לה את הגבס איתרא מזלה והיא שלחה אותי להביא לה גביע גלידה שהלך ונמס לו במהירות
נתתי לה לטעום ממנו כמה לקים לפני שקפצתי לי בחדוות חיים השמורה כנראה רק למקרים של התעללות בנכים במעלה מספר מדרגות והחילותי במלאכת ליקוק הכדור שלה - בצורה איטית ומעצבן ובפליטת צחוקים ספונטנים ולא אינטיליגנטים במיוחד

הבחורה
ה-ת-ח-ר-פ-נ-ה

אשכרה
לא ראיתי אותה ככה בחיים
(אני מגזימה עכשיו - ראיתי גם ראיתי -
מדובר בי - אם לא הבנתם....
כ-מןבן שיצא לי לראות אותה במצבים דומים כבר בעבר 😄
אבל הפעם... אני מודה שעד עכשיו כשאני חושב על המאורע נשארה בי הרגשת אי נעימות קטנה - הגזמתי גם הגזמתי)
הווריד ברקה השמאלית שלה פעם
נ-ש-ב-ע-ת לכן
פעם (ובצבע הזה)
היא נעצה בי מבט ששמור לשונאי ישראל מיתולוגים
(והיא שמאלנית קקי)

אני י-ה-ר-ו-ג אתך
(ככה עם י ולא עם א - אתן מבינות באיזה מצב היא הייתה...)
אני לא מאמינה ששלושה ימים החזקתי את הראש הקודח שלך
(היא מתכוונת להודו)
הייתי צריכה לתת לגופה המצחינה שלך להר-קב
(היא מתכוונת לכך שהיא הסיעה אותי בכוח לשדה התעופה כשאני ממלמל תעזבי אותי באימשל'ך הכל בסדר.
אז זהו. הרופאים בארץ ממש, אבל ממש הסכימו עם דעתה הלא רפואית ששום דבר לא היה בסדר.... -
כל זה כשהיא באה במטוס ביחד עם הcharmer המתואר למעלה...)

אז זהו -
זה היה גביע הגלידה אולי הטעים ביותר שאכלתי (לאט) בימי חיי
(לאט מאו-ד)

ןעדיין
(אני פונה כאן לאותה אישיות אנונימית , זכר או נקבה - בקשר למקרה שאינו קשור אליי)
את/ה יודעת למה זה היה כל כך מצחיק?

א. כי העברתי את הנשמה של בת אדם שאני ממ-ש ממ-ש ממ-ש מת עליה במטחנת בשר
ומי כמוני יכול להבין אותך...אין על זה...
ב.כל זה היה ממש ממש מצחיק כי - היא לא הייתה על באמת נכה.
כול-ה מפונקת שעוד שבוע שתחלים לה את הרגל תממש את הבטחתה הנרגשית אליי (ככה זה - היא לא מאמינה בהפרת הבטחת)

אני לא יודע
אבל אני מקווה ששני התנאים מתקיימים גם במקרה שלך

א.

לפני 14 שנים. 13 במאי 2010 בשעה 15:54

תיקון טעות

בבלוג לפני הקודם נפלה טעות משמחת

ציינתי ש"תגובות אינטיליגנטיות יתקבלו בברכה..."
כמובן מדובר היה בחוש הומור בלבד 😄

אז שמחתי שלמרות שכנראה עובדה זו לא הייתה ברורה לכולם - אזי בכל זאת אף אחד לא התייחס אליה
מעולה, בדיוק מה שהייתי מצפה מקהל קוראי
ח"ח

בנוסף הדביל הכותב פוסטים אלו היה אמור לחוות ברגעים אלו סדנת פריימל
(המורשת על פי חוק לפגומים ברוחם באמת ובתמים ולא לסתם מתחזים -
ואף הוצעה מחוץ לחק כבר בשלוש (יענו שלוש מדינות בארה"ב)
(לא... ולא מעניין אותי שזה שלושה מדינות תודה רבה
וכן... שטויות כגון אלו ממ-ש עושות לי את זה - המחוץ לחוק זאתומרת לא הבלבול בין זכר ונקבה במספרים בעברית. למרות שגם זה נחמדה)
ולפתור פעם אחת ולתמיד את דילמת האינטואיציה -
אבל במקום זה הוא החליט

Quote:
להרגיש
(הבלטה במקור)
אם הוא צריך ללכת או לא -
וכמובן נשאר בבית

על זה הוא אמר לאפרתי: "אני ילד כזה מטומטמת!"
ועל זה אפרתי אמרה לו
" "
(איזה קשקוש רוחני לו הוא לא טרח להקשיב ולכן אינו יכול להביא לכם אותו כאן
פנינים זה היה, אבל אני בטוח 😄
זה נורא נחמד הקטע הזה של "להקשיב למרכז שלך" אבל את יודעת ... כבר המון פעמים הקשבתי למרכז כוזב.
ועל זה היא אמרה
"stop!"
(עצור... לאלו שלא מעורות בשפות זרות)
"... אתה מכניס משתנה זר למשוואה."
"?????" תהיתי
"מרכז כוזב? יש דבר כזה? זה משנה הכל. מאיפה יש דבר כזה? ממתי?"
וזה מבחורה ש...
יש לה שלושה ילדים
ממישהו שהיא ניסתה לרצוח לפני שלושה חודשים
(ולא... אין כאן הומור)
היא רוחנית
שאוהבת מכות בטוסיק
מסוממת מפוקחת
שעדיין שומרת קשר עם הבייביסיטר שלה (זה אני, אגב 😄 - אז ברור שזה היה רעיון טפשי)
וכל דבר שהיא עשתה, היא עשתה על באמת יאמר לזכותה (?טוב זו השאלה בעצם?) מכל הלב
כולל את ההפך שלו - גם מכל הלב.
חיי י נראים אותו הדבר - רק עם הרבה פחות אמונה עצמית

אוף - חזרתי לאינטואיציה - זה הקטע המעצבן עם אינטואיציה -
ואני על באמת מצטערת על הפוסט הרוחני
(מעומק ליבחי, אין לכן מושג כמה...)
זה או -
- התערבות אלוהית
או
- שיקוף הפחדים הקטנוניים ביותר
אשכרה

ככה זה - אלוהות בהתגשמותה עלי דמות או ילד מטומטם ומתוסבך
אני מניח שככה כשחושבים מהכוס

אלוהים ירחם עליי

זה לא משנה כמה אני מנסה להיות אחרת

זו סוג המחשבה היחידי שאני מסוגלת להעריך

לפני 14 שנים. 12 במאי 2010 בשעה 12:11

i wasn't lying
- i simply fitted the truth
to the paradoxical situation i was facing

אתה יודע שאתה בתחתית
כשסטיוארט ליטל מצטט את החיים שלך


לא נורא....
בתור דור שלישיש לניצולות שואה, אני עדיין אופטימית
... תיכף ומייד יהיה יותר גרוע...

לפני 14 שנים. 5 במאי 2010 בשעה 4:31

איפה היא מוצפנת?

במוח
(:-) צחוקים אתכן... צחוקים)


בלב
?

או
בכוס?
(personal favorete of mine)

דעות אינטליגנטיות יתקבלו בברכה