לילי
אמרה לי במסיבה האחרונה שהייתי בה
(אוקיי... גם הראשונה... ואל לנו בקטנוניות, אני מבקשת!!!)
שיש לי נטייה לכתוב לאנשים ספציפים, מה שעושה את חלק מהפוסטים עוד פחות ברורים מהשאר
אז ככה.
גם כאן אני מפנה סיפור זה לאדם ספציפי/ת
לפני 3 חודשים לערך
אחת מהנשים הכי קרובות אליי שברה את הרגל
(עאלק שברה, לפי הקיטורים שלה היה נראה שהיא נקרטה וחוברה לה יחדיו בניתוח מיקרוביוטי יחיד מסוגו 😄
וכן - היאגם נכנסה לקטע של תזונה
היא בכל מקרה סדקה לה מעט את הרגל או משהוכזה ונאלצה להיות לה בגבס 3
(אכן - שלושה שבועות שלמים ... עד חודש.... נגיד)
שבוע לפני שהורידו לה את הגבס איתרא מזלה והיא שלחה אותי להביא לה גביע גלידה שהלך ונמס לו במהירות
נתתי לה לטעום ממנו כמה לקים לפני שקפצתי לי בחדוות חיים השמורה כנראה רק למקרים של התעללות בנכים במעלה מספר מדרגות והחילותי במלאכת ליקוק הכדור שלה - בצורה איטית ומעצבן ובפליטת צחוקים ספונטנים ולא אינטיליגנטים במיוחד
הבחורה
ה-ת-ח-ר-פ-נ-ה
אשכרה
לא ראיתי אותה ככה בחיים
(אני מגזימה עכשיו - ראיתי גם ראיתי -
מדובר בי - אם לא הבנתם....
כ-מןבן שיצא לי לראות אותה במצבים דומים כבר בעבר 😄
אבל הפעם... אני מודה שעד עכשיו כשאני חושב על המאורע נשארה בי הרגשת אי נעימות קטנה - הגזמתי גם הגזמתי)
הווריד ברקה השמאלית שלה פעם
נ-ש-ב-ע-ת לכן
פעם (ובצבע הזה)
היא נעצה בי מבט ששמור לשונאי ישראל מיתולוגים
(והיא שמאלנית קקי)
אני י-ה-ר-ו-ג אתך
(ככה עם י ולא עם א - אתן מבינות באיזה מצב היא הייתה...)
אני לא מאמינה ששלושה ימים החזקתי את הראש הקודח שלך
(היא מתכוונת להודו)
הייתי צריכה לתת לגופה המצחינה שלך להר-קב
(היא מתכוונת לכך שהיא הסיעה אותי בכוח לשדה התעופה כשאני ממלמל תעזבי אותי באימשל'ך הכל בסדר.
אז זהו. הרופאים בארץ ממש, אבל ממש הסכימו עם דעתה הלא רפואית ששום דבר לא היה בסדר.... -
כל זה כשהיא באה במטוס ביחד עם הcharmer המתואר למעלה...)
אז זהו -
זה היה גביע הגלידה אולי הטעים ביותר שאכלתי (לאט) בימי חיי
(לאט מאו-ד)
ןעדיין
(אני פונה כאן לאותה אישיות אנונימית , זכר או נקבה - בקשר למקרה שאינו קשור אליי)
את/ה יודעת למה זה היה כל כך מצחיק?
א. כי העברתי את הנשמה של בת אדם שאני ממ-ש ממ-ש ממ-ש מת עליה במטחנת בשר
ומי כמוני יכול להבין אותך...אין על זה...
ב.כל זה היה ממש ממש מצחיק כי - היא לא הייתה על באמת נכה.
כול-ה מפונקת שעוד שבוע שתחלים לה את הרגל תממש את הבטחתה הנרגשית אליי (ככה זה - היא לא מאמינה בהפרת הבטחת)
אני לא יודע
אבל אני מקווה ששני התנאים מתקיימים גם במקרה שלך
לפני 14 שנים. 13 במאי 2010 בשעה 16:20