בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

לה לה

לנד*
land
לפני 14 שנים. 20 באפריל 2010 בשעה 0:43

ייתכן, אני מודע/ת היטה שישנה הגזמה קלה בדבריי כתוצאה מרמת המסטוליות שבא אני נצא כרגע
אבל, ללא ספק זו הייתה מסיבה ... הממ... לא משהו
הממ... נגיד
אבל באופן קיצוני

חוץ מזה, יש כמה אנשים (ונשים)
שהחלוט החליטותי להחרים את הפוסטים שלהם באופן מיידי! 😄
הבני זונות כותבים הרבה יותר ממני ומביעים בדיוק מה שהם מרגישים/ות בצורה כל כך מהממת שנמאס
אשכרה נמאס
אם אני אמשיך כך, אני לא אכתוב שורה אחת
אז רואו עצמכם מוחרמים
(למשך לפחות יומיים)
עד שאני אשבר
יש כאן כמה אנשים ממיסים/ות חבל על הזמן
ואי אפשר ככה - אתם כותבים בדיוק כל מה שאני הייתי שמח לומר אם הייה לי כשרון (ואישיות) (וכשרון) -
פאק יו אול!
ממש.
אם אני אמשיך לקרוא את הבלוגים שלכם אני לא אפצח במילה אחת
זונות

אני גם הולך לדלג על כל ה "/" באמצע - זה קטע מאוס בעיניי ואני מעדיף לעבור בין זכר ונקבה כשבא לי

א. אמכם השליחה שאני כולי כותבת על md, קטמין והמון אלכוהול
(ועדידן מסיבה קקי - אי-ך איך זה אפשרי???!!!!!)
איך

אז השבוע קראו לי מספר דברים לעדכונכם
(שיהיה - בהנחה שישנם פראיירים המשחיתים זמנם לריק בקריאת בלוג זה)
א. חזרתי להיות סטוקרית מתלהבת בת 12
גררתי את א' שהייתה אצלי לרות את טוראניסימו (נראה לי - סליחה על האיות) שהגיעה לארץ
"אתה הולך לעשות סטוקריות לפורן סטאר?" היא שאלה
ואני הסברתי לה בסבלנות כי מדובר בד"ר רות של המאה ה21 - שמעדיפה להדגים באופן אישי

אז פצחנו במסענו הארוך לכיוון מלון הילטון
(כלומר, חצינו את הכביש)
ועישנו סיגריה בכניסה
בשלב זה הבינה א' האגדית את חומרת העניין
פאק! זו הבת של אנקין
(אנקין - שאולי מזכירה לחלק מכם את מלחמת הכוכבים - וזה רק בגלל שאתם בנים מפגרים - היא משוררת אירית שרמוטה חביבה שהולידה בת שרמוטה חביבה - אבל על כך בהמשך. ולכל המזלזלים : בדיוק כמו רחל. כך, שאין כאן ממש תקדים)

אז עישנו לנו סיגריה בחוץ
(אני מדבר על משהו כמו לפני ארבע ימים)
שויין
א' שאלה מה אנחנו עושות עכשיו
ואישיותכם הנכבדת - פשוט פסעה לה לקבלה ושאלה על מספר החדר של אנקין, כלומר טוראניסימו
הבחורה בקשה ממני לאיית - וזרקתי כמה אופציות והיא קשרה אותנו לחדר בטלפון
(כי מסתבר שבהילטון לא כאלה פראיירים)
השעה - אגב - הייתה בסביבות אחת בלילה
(שזה הופך את העניין לפני שלושה ימים)
כפי ש א' ציינה
(ומצטער על האות הראשונה - בל כנראה ש א' כאן דמות די מוכרת. שיהיה)
וטוראניסימו ענתה בקול מנומנם
אני
(יענו... אני!? )
הסברתי לה שהיא הבת של אנקין ובכלל שמחים אנו לארח אותה בארץ הקודש
(????)
איי אקטואלי סייד - holy land
ושנשמח להזמין אותה לבירה
(ולא... לא הייתי על כלום - חוץ מאשר אדרנלין טהור, אקסטזה ואישיות כושלת)
היה ניתוק ברוך גורל
ואז דשדשנו לנו לאיטנו החוצה
א' נעצרה בחנות מזכרות
(לא ברור לי מה זה - אתם יודעים - חלון של מלכודת תיירים)
מלמלתי משהו בלחצה על כך שכדאי שנתחפף מפה לפני שמשהו קורא לשמטרה - כלומר למשטרה
(על באמת סורי שאני מסטולה - אבל אם אני לא כותב עכשיו - אין מצב 😄
שתבוא לקחת אותנו
"שתבוא לקחת אותך - אותך אתה מתכוון?" ציינה המנוולת
אשכרה
אבל זזנו משם לא יותר מדקה כשליד הדלת המסתובבת שמענו דשדוש עדין והסתובבתי
זו הייתה טוראניסימו בדיוק כמו שכולנו זוכרים אותה
(אבל לבושה)
הייתי בטוח שאני הולך לקבל סטירה - אבל במקום זה היא אמרה בקוליות:
lets go
(באמריקקית)

הייתי בהלם מוחלט
אז הלכנו לשתות בירה
היה מקסים
שאלתי המון שאלות של מעריצה בת 12 על אמא שלה - והיא צחקה והייתה סבלנית
א' ציינה
(ולא בלב)
(באיזשהו שלב של הפאב)
שאני מרטיב כל פעם שאני שומע את השם של אמא שלה ובכלל הייתי שמח לעשות את הקשישה ולא חשוב באיזה גיל היא
(בחישוב מהיר - אם היא ילדה את טוראניסימו הזו בגיל 40+ והיא כיום בת איזה 35.... )
אשכרה הסמקתי
(והתשובה הברורה לאלו התוהים מבינכם - היא כן כן כן כ-ן!!!! - או למרוח עליה את אחד מהקרמים האלו שזקנות אוהבות לעזאזל. על-באמת מה שבא לך מותקית. כל מה שאת רוצה)
הטוראניסימו הזו צחקה (וכן אין להן אותו שם משפחה למי שמכיר - יותר נכון מכירה, למה בנים רואים בה קשקוש בקודקוד מייגע - אבל זה סתם, ותסלחו לי - כי אנו זן טיפש)
וטענה שזה זה קורה מידי פעם
(כיף להרגיש ייחודי - אין מה לומר)

(ואני חושב שכתבתי כבר קורה אבל עם א' - מקודם - אבל על הזין שלי)

היה בקיצר ממש כיף והיא הייתה מעט ליברלית עם א' ונתנה לכולנו נשיקה על השפתיים בסוף הערב
(עם לשון)
ערב מושלם

כמובן - שאחרי שסיפרתי את זה לחבריי וחברותיי התגובה, ללא יוצא מן הכלל הייתה:
א. כמה בקטריות היו שם
ב. יכולת לזיין פורן סטאר ולא... אתה סוג של א-פ-ס שלא ברא השטן

חזרתי ל א' ושאלתי אותה אם היה מצב
היא אמרה לי שהיא הייתה מאוד שיכורה ויש לה נפש ליברלית - ובכלל נראה לה שכן

אני לא אוהב את המגמה הזו של חיבול במזיד בערב מושלם
(היא גם אמרה שהיא תמסור לאימא שלה ד"ש ושהיא בטח זוכרת אותי מהמכתב ששלחתי לה בגיל 12 😄
נו... בקיצר הפורן סטאר הזו הייתה ממש חביבתית וחמודה)

היה מדהים

קראו עוד כמה התרחשויות אחרות שלא קשורות ישירות בבעיה נפשית זו או אחרת שלי - אבל אני הולך לישון
אבל אז ישנה סכנה שלא אשוב ואכתוב עליהם
(כלומר - הקלה בשבילכם)
אבל בכל מקרה רוגשתי עד דמעות
(literaly חוששני)

בכל מקרה בלוגים המוזכרים לעיל מוחרמים בזאת באופן רשמית סתם כדי שאני אוכל לכתוב את החיבורים הכושלים שאתם קוראים כעת
הסטנדרט כאן גבוה מידי לשכמותי

לילה






לפני 14 שנים. 10 באפריל 2010 בשעה 13:50

קראתי עכשיו את פרנסואה סגאן ואורלי קסטל בלום
אסור לעשות את זה

אני מניח שכבודה של אורלי במקומה מונח - אבל שיט ! כשהיא מונחת ליד ספר של סגאן...
סורי מותקית - את לא נראית טוב
מצטערת. אני אתאושש מהחדירה הבלתי אמצעית של סגאן לנשמה ואז אני אמשיך לקרוא את הספר שלך
אני בטוח שאני אוהב אותו יותר

חוץ מזה זיינו אותי בטוסיק*

*טוסיק זה כמו תחת רק יותר חמוד

אני לא יודע מה הקטע שלי - פעם היה לי חבר, לפני שנים אבל מאז אני לא נוגע בגזע הזה
ופתאום... חשתי... "עוררות" (?זו המילה)
אה - כן... חיפשתי את ערך "חרמנות"

היה ממש נחמד בשביל פנטזיה של חודש

מי צריך כוסית מעצבנת?
אני מתגעגעת לרומנטיקה
שיט!
והתשובה לשאלה בתחילת הפסקה היא כנראה אני
שיט שיט שיט שיט שיטשיטשיטשיטשיטשיטשיטשיטשיטשיטשיטשיטשיטשיטשיטשיטשיטשיטשיטשיטשיטשיטשיטשיטשיטשיטשיטשיטשיטשיטשיט
שיטשיטשיטשיט!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אני כ-ל כ-ך לא צריכה את זה לעזאזל

לפני 14 שנים. 30 במרץ 2010 בשעה 13:32

קמתי מוכה אלכוהול
כמו שהטבע ייעד

לבוש

ובבית הוריי

לא ממש כמו שאותו טבע התכוון

שויין... סדר של פסח...
והרגע גיליתי שלהורים שלי אין לחם

ממתי אתם שומרים כשרות (זונות!)
"לא מותק... הדיאטנית המליצה שנפסיק לאכול לחם."
גרסה של המאה ה 21
לצאת עבדים ממצרים

לפני 14 שנים. 15 במרץ 2010 בשעה 23:24

כשהבחורון הנ"ל כתב, בשנות העשרים -
היה לו תור באיזה עיתון והקוראים התלוננו שהוא לא תמיד כותב. כלומר, רק כשבא לו
ועל זה הוא כתה טור 😄
(וכן אני יודע שכתבתי טור ב ת' מקודם - אין לי כוח מנטלי לתקן וגם אני חושב שזה קטע אנאלי אצל הזולת, זאתומרת, מעיין OCD כזה ואני כאן בכדי לעזור לתקן )
הוא כתב שישנה מין אופנה שכזו בזמן האחרון, לכתוב גם כשאין לך שום דבר לומר

חשבתי לי על מה שכתבתי מקודם - על הקטע עם הת' - ואני לא ממש צוחק
קצת נמאס לי מהקטע של לתקן זכר ונקבה במספרים 😄 ואני ממש אם משהו או רצוי כמובן כוסית (על עם אפשר) תסביר לי מה הקט-ע לעזאזל. באלוהים.
אולי המוגבלות כאן היא שלי.
וכאן אני פונה להרהורון מגרון נוסף - לחנך זה סדיסטי? קצת אקט חינוכי קשיח מקודם.
הניסוח המדוייק שיצא לי, היה בעצם:
.... ואני כאן בכדי לעזור לתקן. נראה לי בקטע חינוכי מעט סדיסטי. מקווה שעזרתי, אני כאן על מנת לשרת
?????


נו, שויין - אז אני אטרח ואומר משהו לגבי השקפותיי על עולם השליטה.
אין הבדל בין הרצון לשלוט והרצון להשלט. לא בשבילי בכל אופן

לפני 14 שנים. 13 במרץ 2010 בשעה 8:46

לא מספיק אני מצטטת את אנקין בפתיחה -
אני הולכת ושוקעת לי אל תוך mood של רגישות אשר יכול היה להוציא משלוותו פיל שוודי
(בניגוד לאותם פילים ברזילאים חמי מיזג)

וזה כאילו לא הייתי כוסית מעצבנת הרבה קודם לכן.

לירזי חיכתה בבית חולים
היא ילדה לפני איזה חודשיים
ואני טורח להיזכר בזה עכשיו כי הנקבה הקשוחה החליטה שאין מצב שהבן שלה ייוולד גדי
אז היא חיכתה וחיכתה וחיכתה - עד שיגמר המזל

לילד שלום.
אני נזכר בכל זה בגלל שיחה מוזרה ששמעתי באוטובוס אתמול (בשעה הלא רציונלית בעליל של 8 בבוקר)
ובגלל שסבתא שלי מתה ביום שסבא שלי מת
(לא באותה שנה 😄
ואני יודעת ששתי הנקבות העקשניות (בעצם שלוש, אם נזכיר את המצוטטת מעלה) פשוט המתינו - לסבתא שלי זה היה כנראה בדיוק התאריך שהתאים לה.
מצטערת, אבל קודם לא מסתדר לי ביומן

דווקא נטשתי לי מעט את מצב הרוח הסופני שליווה אותי בתכתובות האחרונות.
ורגע לא מוקדם מידי, ללא ספק.

לא ברור לי מה אני כותבת בכלל, אולי הייתי צריך לצטט את אליעזר שטיינמן בפתיחה:
"הנני כותב את השורות הבאות מתוך הכרה ברורה, שלא כדאי "
במקום את אנקין.
אני חושב שהייתי יוצר fair warrning k הוגן יותר

יללה - אני הולך להתמזג מעט עם הטבע


לפני 14 שנים. 10 במרץ 2010 בשעה 18:53

אכן גסיסה קשה -
כבר כמה ימים אני מרגיש כאילו אני זוחלת לי דרך בועה
לא ככה סתם בשביל הפואטיות - ממש

קצב העבודה והלימודים שלי ירד לגמרי ודי חששתי שנשלפתי לי חזרה לימים חשוכים יותר וחסרי מוטיבציה להחריד
בנוסף, נסוג נסוגותי להרהורי סבתא ז"ל למינם
(היא מתה רק לפני איזה חודש וחצי)

תשמעו - אני מכיר מצבים פסיכוטיים, כלומר אף אחת לא תטעה בי חס וחלילה שאני מתקיים באיזה איזון רגשי ושלמות נפשית
ובדרך כלל סבבי לי עם זה בגבות
אבל השבוע האחרון  הזכירו לי זמנים החורגים מתחום הפסיכוטי החביב שמכרי למדו להכיר
זמנים חשוכים על באמת

בקיצר - רק כשהתמוטטתי ממש
לפני יומיים - הבנתי בהקלה שאני פשוט - רק גוססת
אני לא יודע אם זה קרה לכם - התפרקות האישיות בזמן מחלה -
אני מניח שהפעם סבתא שלי ממש לא הועילה לתעצומות נפשי, המועטות גם ממילא
ואז - איכשהו נחמד לגלות שזו רק שפעת
במקום התמוטטות אישיותית כוללת - שברור לי שמחכה לי יום אחד 😄 - אבל תודה לאל כנראה לא היום
מחלת הנפש האורבת לה שם מטה בנדבכי האישיות

מה שכן, כהוכחה כנראה לשיקומי הקרב ובא
חלום חלמתי חלום - באחת בתנומותיי ההזויות שטופות החום
ובחלומי... (אנא יוספה פרשי לי)
ואני מציינת את החלום - מתוך ידיעה ברורה שבאתר זה הוא בטח לא יובן נכונה:
ובחלומי אני יורד למישהי
(ידידה של תום)
ואז היא אומרת לי שאני יורד חזק מידי....
אני מתעשת ועובר לריחוף עדין מעודן
וטרח - היא גומרת. יענו מיד.
וזה נראה לי לא אמין 😄
ואני יודע אבל שזו דווקא האמת

😄

what the fuck 😄 ????

לפני 14 שנים. 7 במרץ 2010 בשעה 1:57

כמו-בן....
שהלכתי להפגנה
ממש נחמד ששאלתם

דרך אגב, חמשת האנשים הבודדים שקוראים את הבלוג הזה (ואתם יודעים מי אתם)
ממש, אבל ממש נחמד שכל פעם שאתם רואים אותי (למשל בהפגנה!) אתם טורחים לציין את שגיאות הכתיב החדשות אשר הצליחותי לחולל -
ושום תגובה אחרת כמובן, בגנון: "אתה כותב נפלא נמנמת"
(או משהו בסגנון, בתוספת חבילת שוקולד)
נו, שויין.... אבל לפחות תעשו את זה בבלוג
נו, כבר קראתם - מה רע ללחוץ על : "הגב"
(ואתם יודעים למי אני מתכוון - זונות!!!!!!!! #$^^&%$##)
(לקוראים התמימים שהגיעו לבלוג בטעות - כי אולי הם חשבו שיש כאן משהו מעניין - אתכם הסליחה - אין הכוונה אליכם - אתם יכולים/ות להגיב או לא בזמנכם החופשי - גם ככה נראה לי גרמתי לכם עוגמת נפש אסתטית ו/או אינטלקטואלית תרבותית מספקת. מספיק שנכנסתם וכבר גזלתי יותר מידי מזמנכם, אתכם הסליחה)

אז תומיס לקח אותי להפגנה שמאלנית -
ושוב, אם מישהו (תמים זאתומרת לא אחד מחבורת הדיסוציאטיביים אותם אני מכנה חברי הטובים)
אז הרי אני לא ממש בקטע

היה דווקא נחמד
שרנו שירים, דגלים התנפנפו ברוח (דגל אשפ בצורה ברורה, דגל ישראל בצורה מנומסת, מוסוות וממש בלתי בולטת)
הנועמים דברו בהגיון בעברית
(וקללו מעט בערבית - לא משהו בהארד-קור - רק פלסטין מין ים אל ים וכאלה)
מרגיע

תומיס צילם כמה תמונות טובות
ואני אכלתי סנדביץ' (10 שקלים - ממש מחירי הרייבים המחתרתיים של אולה)
אחר כך דיברו מעט על האפלייה של משטרת ישראל, בזמן שדודי השוטרים שומרים עלינו בהבעה עייפה מה)
כן, לדרי האתר - היו גם שוטרות כוסיות
אסרטיביות וכוסיות שכאלה
זו לא ממש הקיק שלי per-ce אבל סתם למעוניינות. אז היו

הפגנו 3 שעות אשר במהלכן גיליתי שזה לא שיחח ג'אראס אלא שייח אחר (כ'ארח, ג'ארם - לא משנה)
חבל שלא הודיעו לפני שעלינו לאוטובוס
אבל טוב שבאנו - מסתבר שבלעדי הכובע שלי
(כן, הכובע הנונשלנטי של עצמיות זוטא שכמותי הציל את המצב)
שום דבר לא היה דופק כמו שצריך

בסדר
קבענו, אני ומר תומסי (שגם אתה יא קקיא - יכול להגיב פעם לבלוג) להתחיל ללכת להפגנות רבות נוספות: ימין, שמאל, אמהות, פדופיליה (בעד ונגד)
סיפור ארוך
אך (מסתבר) שיש מאחורי כל זה תוכנית על

לפני 14 שנים. 5 במרץ 2010 בשעה 20:17

ואני לא בקטע

בעקרון נראה לי רעיון טוב ללכת כי תום הולך

חוץ מזה, אם אני הולך עם תום
(הרעיון הוא להצטרף ממש לאוטובוס שלהם שנוסע)
אז הוא כבר יצליח לעצבן אנשים
(ולפלרטט עם כמה - זו שיטת פלרטוט המפתיעה בהצלחתה
**או שלא**
עם נשים)

נקודות הנגד הן:
אני עצלן
(דרך אגב יצא לכם לראות בערוץ הטבע או משהו סרט על החייס המ-ד-ה-י-מ-ה הזאתהי - אני בטוח שאנו קרובי משפחה)
אני לא יודע מתי הם חוזרים ולנסוע במכונית (ככה שאפשר לשלוט על הזמנים) די הורס את כל הקטע

נקודות הזכות:
תומיס נוסע
תמיד אפשר לכתוב על זה.
אני מניח שאני אחווה אנשים שאני לא חווה בדר"כ

אני לומד עכשיו אילוסטרטור אם זה מעניין מישהו
זה לא סוטה - אבל אפשר לעשות שם ציורים סוטים
הי, עם מה שקורה עם החיים שלי בזמן האחרון גם זה משהו

נראה עכשיו עם לאולישקה ישנו איזה רייב גותי נחמד
גיליתי שאני לא צריכה להישאר בבית כדי שיתעלמו ממני - אפשר גם בחוץ וזה גם קל בצורה מפתיעה

לפני 14 שנים. 3 במרץ 2010 בשעה 23:51

כן, אכן נבחנתי

עכשיו אני אצלי הוריי ואני אמור לרדת עוד מעט לחטט בין הדברים של סבתא שלי
היא רצתה שאני אקבל את הפסנתר

😒

בקיצור אז לא ממש בא לי לכתוב כרגע

מה שכן - אני מתחיל לשחק כדורעף על החוף **ייפי***!

כבר מצאתי מתנדבת אחת היפי
(שהציטוט המדוייק שלה היה:
אתה הולך לשחק כדורעף עלהחוף?
איפה שהחתיכים?
אתה הורס! אני באה.

לפני 14 שנים. 1 במרץ 2010 בשעה 22:18

תודה רבה לך היפי על תבונתך האינסופית

ואחרי פנינות חוכמה אלו עשינו ראג'ה יוגה

(אם התגובה של חלק מכם : ???????
אני נוטה להסכים)

אבל היה מרגיע - בכלל זה ברשימע שלי (טעות מכוונת) מגיל 10
הספיקותי לעשות לא מזמן חוג אובניים
זה די מדהים מעין חיבורון בלתי שכלתני שכזה - צריך להרגיש כדי שיצא בסדר

כמובן כל החודש הראשון הרגשתי כנראה לא נכון

סיימתי את סצנת המין
(אני כותב כאילו מישהו קרא יותר מפרסום אחד של הבלוג הזה - ואי-כ-שהו לא הספיק לו...
שיהיה)
עדי עדיין לא תרמה ביקורת בונה

ככרגיל היום התחייבתי לבצע משהו
(תגיד: אתה מבין ב....)
וכרגיל חייכתי חיוך דבילי (אך מרגיע): בטח שאני מבינה
ואני אפילו לא יודע איך מאייתים את זה

טוב, בעיות באיות, אם שמתם כבר לב, לא חדשות לי

זה נורא מעניין כי באנגלית אני מאיית ממש בסדר
אני חושב שזה קטע של סנסטזיה או משהו בסגנון
נראה לי שלאותיות ישנו רגש
למשל - בצעירותי עכשיו היה צריך להיכתב אחשיו (ואולי אחשב - אבל אז זה מתבלבלת לו עם חישוב)
כאילו - מה עושה אות מלחיצה כמו ע' במילה כה רגועה?

תוסיפו לזה את כ' - עוד אות גרונית שמופיע גם במילה דיכאון ואת הרקע של כותב שורות אלו
(איחר כל יום לגן, שמו אותו בפינה וגם לא הבין שהוא בעונש. פשוט מהפינה הוא יכול היה לחייך בחביבות של זאב בעור של כבש לשאר החברים בגן.
טוב לפעמים להיות במרכז תשומת הלב.
ואז, זוכר אותו ילד, את אותו יום מוזר מזור. באותו יום בא ילד אחד וסיפר שבכיתה א' ישנו צלצול ואז... כל הילדים חייבים להיכנס פנימה. כאילו ביחד.....
עד היום אני לא מבין את זה)

מצטערת על הקטע האחרון - פשוט תמיד יש את הקטע הזה שאיזה בחורון (או בחורינה כמובן כמובן) ממציא איזו תיאוריה אז מיד קופץ ברנש ומסביר למה ומדוע. מה ברקע של אותו בחור בעצם גרם לו לחשוב ככה
ואז מתרומם לו יצור אחר וטוען שזה בכלל לא משנה
ואז מתפתח דיון על פסיכולוגיה/פילוסופי/ספרות השוואתית
ולבסוף כמה לה בחורינה אחרת ומסבירה: שכולכם חושבים ככה בגלל שבכולכם שתולה ממחשבה הפטריאכלית
ועוד מישהי קוראת לכולם הומאוים. שזה אולי דווקא נכון


מחרתיים בחינה ק-ט-ל-נ-י-ת

לילה טוב