זהו - אני ב diet
(נשמע טוב יותר באינגליזית -
כן אחותי - אנו מקיימות סקס - לא סתם מין אורבני מלא זיעה ושעמום -
*ס*ק*ס*
או... בייבי - מה קלישאה ?
- אה... האו באנגלית - חשבתי סתם הוצאת שוב איזה א-ה ישראלי מעאפן.
אגב. על תוציא)
אני כרגע מחפש את הקטע (אף פעם לא שמתי באף פוסט קישור לסרטון קצרצר - אבל הפעם - אם הייתי מוצא היתי חורגת ממנהגי חבל"ז!)
בו מישהי מפנטזת על מישהו שהיא פגשה -
הם נמצאים במלון -
הוא לא יכול להפסיק לרדת לה... כשנכנס room service
(טוב - כאן אין תחליף בעברית!)
עם המון עוגות וגלידות -
עכשיו לשנייה אחת מרחפת על פני הנשיות הקטנטונת - הדילמה הקוסמית -
או... א-ל-ו-ה-י-ם***** אין יותר גןעדןמזה
ובין
שיט... זה יעלה לי
ואז... בגן עדן כמו בגן עדן - אומר הברדקיסט
(ועל באמת לשנייה - מפסיק במלאכת הקודש - לאבהרה חד פעמית והכרחית ביותר):
oh... i took the libarty of removing the calories for you
😒 (למה אין ציורון לדמעה
זו הפנטזיה שלי כרגע
עד עכשיו רק קטרתי
(ואקיי - אני לא רוצה שתחשבו שהזנחתי - היו לי כמה נסיונות
למשל - השכן מלמטה אמר לי שאם [וזה בסוד] אני שומר על דיאטת הצירופים אז הכל יהיה בסדר...
אז ביליתי יומיים בלאכול שוקולד עם הפרש שעות (חייבים לפחות 6) בין אב מזון אחר
(למשל smarties)
תגידו - זה לא מזכיר לכם במקרה את חוקי "הכשרות"
(אני לא יודע אם מי שקורא שורות אלו
**צר לי - אגב :-(**
בגיל המתאים
אבל כשהייתי קטון היה קטע שלם - (עם אנשים שהיו ב"קטע")
- וזה קטע יהודוני קדום , אגב -
לאכול "כשר"
זה יענו ... תקלטו - אוכלים הכל - רק לא ביחד -
אם אכלת חלב - אתה יכול כמה שאתה רוצה - אבל אם בא לך בשר למשל אתה חייב לחכות (...שוב 6..?) עד לארוחה הבאה
כל הכוסיות של השכונה היו חזק בקטע "הכשר"
(בייחוד שכשחושבים על זה - לא חייביות לחכות בפועל 6 שעות בין השוקולד לסטייק - אפשר כבר יום שוקולד -
שאחריה איזה שלפשטונדה מרענן של איזה 18 שעות - וכשקמים
יום של על האש שכזה)
אני (אלאס) הייתי , בתקופה זו צמחוני
מה שכן - אולי על באמת , עקב כך ובהתאם לזו :-), לא יצא לי לשמור על כל חוקי המסורת ממנה צחמתי, ינקתי, נדרשתי - אך עדיין הקפדתי על השלפשטונדה
בכל זאת
"בתוך עמי אני חי"
או "חיה"
מה שבא לכם
כבר נשקלתי פעמיים - מצפה בשקיקה לצניחתם של חמשת הקילו המזעז-עי-ם שעל גופי ה-א!-ל!-ו!-ה!י
עד סופו של יום זה, לפני שקיעה
יש לי דייט
לפני 14 שנים. 1 ביולי 2010 בשעה 8:39