שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

לה לה

לנד*
land
לפני 14 שנים. 13 ביולי 2010 בשעה 7:33

מה הקטע?

יש איזה בחור חדש - קוראים לו דניאל
- תומיס הביא אותו - איכשהו עבד איתו פעם או משהו שכזה

"עזוב , עזוב... אין מה להבין..." - רואים על תומיסי בייב שהוא מובך - הביא איזה אחד שלא מבין כלום, לא נורא.
"למה הוא מסובב כל הזמן את החוגה " - זה דניאל שוב - הוא כנראה לא הבין את הרמז, והפעם אני ממש שמעתי (בניגוד למשפט הראשון שתכלס סתם עבר לי ליד האוזן - ראו פוסט קודם - יש שם תיאור מסויים של התופעה**)

"כי ככה" - אני מסביר לו - "פשוט מסובבים"
"אי אפשר לדעת מה יקרה" - אומרת מישהי
דניאל נראה טיפלה' מוטרד

" 'סתכל" - אני מסביר לו - ",זה לא דורש ממני הרבה - אני פשוט מסובב את הכפתור וזהו"
"אבל מה יוצא לך מסיבוב הכפתור?" - חוקר הנבער (ואני תקווה שלא איכפת לכן שככה - עקב חוסר ההשכלה הבולט - אני אפנה אל "החדש" למרות שהיה לו פעם - אני לא ממש זוכרת כרגע - איזשהו שם. סתם מטעמי נוחות - משום מה ככה קל יותר לזכור במי מדובר. ce tout

אני מה זה לא אוהבת אנשים חדשים. כלומר כן.אבל הן חייבות לדעת את מקומן. והבחור החדש ללא ספק אינו יודע!
"כלום.. כלום לא יוצא מסיבוב הכפתור" {דביל!!!!} - זה תום - לא נעים לו פתאום
nada!!

"זה מה שיקרה אם לא יסובבו את הכפתור" (של המקרר עגב, אם מישהי טעתה*) - ותומיס ממשיך. זו חובתו - הנוא הביא "החדש"

"... מה יקרה... אם לא יסובבו את הכפתור..." (של המקרר ... של המקרר...)
"אי אפשר לדעת" - אני מתערבת כאן - לאר מפני שמגיע לנבער איזושהי תגובה בכלל אלא במיוחד ובעיקר שתומיס כזה אהוב נפש שפשוט לא נעים לי ממנו יותר. עשה טעות, הביא איזה... {"מישהו"} שעושה פדיחות... לא נורא
"הכל יכול להיות" {"הנבער" כבר לא מנסה יותר - יאמר לזכותו - אז אנוכי באהבתי הקוסמית האינסופית - מוכנה להפגין מעט מחמלתי האינטלקטואלית על בני התמותה הקטנטנים)
"אנו פשוט לא רוצים לגלות" - מה יקרה אם לא נסובב את המתג של המקרר

אבהרה
המתג -
של המקרר -
המצא... - בתןך המקרר ... - ואמור לקבוע את הטמפרטורה (...של... {נחוש ניחשתן} ... המקרר...) - רק שהוא לא עושה זאת
וכאן נכנס המתח (כבר כמה שנים) - מה... הוא... כ...ן ... עושה... {?????? }
אני אישית איני מוכן{ה} לקחת שום סיכון {קוסמי} ומסובבת את המתג פעמיים ביום (או סתם *כשפתאום* קשה לי
😒 )

"מה יקרה אם לא נסובב את המתג" - מרעים תומיסי פתאום בקולו לעדידס , היושב לה בפינה רחוקה (ממנו. המאורע קרה לפני הויפהאסנה - שבעזרת האל ממנה - הברוכה תיכף חוזרת)
"אני לא רוצה לדעת"

וזה מסכם את העניין . קול השפיות דיבר.
"החדש" שוקל לומר משהו. אבל.. {ח"ח - יש כאן איזשהו תקווה - אולי תומיסי לא עשה כזו שגיאה, פ-את-לי-ת - על פניה.. ככשגרר אותו לכאן} שוקל שנית...

finesse?
(יש מצב יש בבחור - אשכרה... הממ...)


** וקלטתן - אני פשוט רוצה שיעלו לי מספר הצפיות - מה אני יכולה להגיד : זה פשוט ממש עושה לי טוב. אבל, לכו... צפו בבפוסט הקודם - נשבע לכן - יש שם על באמת איזה תיאור מוצר
*כלומר : תהתה. sorry, אבל: same same

זאת​(שולטת) - כמה להקליק ?
בוקר, אור (יותר מדי) ושמש (טפי, חם)
לפני 14 שנים
נמנמת - }{

תמיד יודעת מה לומר (ואיך)

[דמעה פה]



[ח"ח]

}{
לפני 14 שנים
philia' - רק בבקשה עם הכיוון של השעון. לא זה ששעון לאחור החוג של הצפון תודה בונבון שאתה

:)}{!
לפני 14 שנים
נמנמת - וזו על באמת תגובה (שאני) חצויה

כאילו - להיות מוחמאת מהדאגה
או
להעלב
{מכך שעדיין אחרי כל זמן (מ"ז - כי אומרים שהזמן והמרחב הם יחידה אחת ) - את עדיין סבורה
[...צודקת... בו לא נביא אותה בקטנות כרגע]
שאני סתם ילדה מטומטמת :-( :-(

נראה לך }{ }{
נ-ר-א-ה לך???? !!!
ב-ר-ו-רררר
!!!

:-( :-(

מעט נעלבתי :-(

אבל עדיין שתי }{ }{ (למטה)
והתנצלות מראש -
אנוכי במצב מאוד רגשני היום)

}}}{{{
לפני 14 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י