א. לכלבה של אחותי שלום - היא השתפנה - ה'il דוקטור' פלטה משהו והעניין נדחה בעוד קצת
ב. הצטרפתי לגאגא - שזה כמו ריקודי בטן אבל ממש לא דומה
מין ריקוד חופשי שכזה
בצורה, נו ...
חופשיה
לפחות מבחינת אידיאל
זרמתי והיה ממש נחמדי
נשאלתי איך היה בחוץ וזרמתי לי במטאפורת הפיפי הידועה
(אתה חושב שאתה משוחרר - בטוח בזה
אבל אז, כשמנסה להשתין בציבור - הגוף אומר אחרת 😄 )
זה לא היה זה בעצם. פשוט נראה לי שהכל משוחרר - אבל ממש ממש ממש לאט
(התכוונתי לעוד ממש אחד אך אין לא גייסתי עדיין את הכוחות הנפשיים לעלות שורה ולתקן)
ג. אין לי ארבע דברים (או ארבעה whtever....) - אני לא יודע מה שקלתי לעצמי עם הגישה האופטימית הלזו. לא מתאים לי, אפילו בכלל
בכלל - בזמן האחרון - אני אומר לעצמי הרבה דברים בסגנון: 'מה חשבתי לעצמי'
בקול רם ברחוב
כאילו לא מספיק לי בכלל שרק השכנים שלי לא מדברים איתי
אמא שלי הייתה אומרת ש'לא חשבת'
אבל זה ממש לא נכון
כן חשבתי
על דברים אחרים
בכל מקרה אני מסוג האנשים האלה - שמחשבה מרובה לא ממש מועילה להם להגיע למסקנות הנכונות
אפילו נהפוך הוא
(שנייה נמנמת מסמנת וי בקובץ וורד בשם: 'ביטויים שנמנמת רצתה להשתמש במקרה ובצורה טבעית במהלך שיחה')
ד. ישנו מצב בו נמנמת מתפוטרת
(מעניין שנמנמת נאלצה לפשפש עמוק בנבכי תת הכרתה הדלה משהו על מנת להגיע לסעיף ד' זה -
ייתכן שזה אף פחות עגום ממה שזה נשמע )
נמנמת קבלה בוס חדש - כלומר הוא לא בדיוק הבוס של נמנמת, אבל הוא סבור שייתכן וכן, ובכל מקרה מנסה מזלו
נמנמת ציינה האוזני הספק בוס שלה כי ייתכן ואותו שגץ אמור לעיל - צריך להתעסק במה שהוא מבין
הוא דווקה איש חמוד ונמנמת מסמפטת אותו עד למאוד (ואולי נמנמת נתקפה בפרץ תמימות קיצוני - כפי שנמסר לה על ידי אחרים באותה מערכת)
