לילה נוסף עם רן ודנה
עמדתי מחוץ לדלת הדירה שלהם, נוקש קלות ומחכה. תוך שניות הדלת נפתחה, ודנה עמדה שם, לבושה בשמלת משי שחורה שהייתה קצרה מספיק כדי להשאיר מעט מאוד לדמיון. החיוך שלה היה שובב בדיוק כמו בפעמים הקודמות.
“ידעתי שתגיע,” היא אמרה בקול נמוך, מושכת אותי פנימה בלי לחכות שאסגור את הדלת מאחוריי.
רן ישב על הכורסה בסלון, עם כוס וויסקי ביד וחיוך מרוצה. “תמיד בזמן,” הוא ציין, מהנהן לעברי.
“אני משתדל,” עניתי, מניח את הז’קט שלי על הכיסא. דנה כבר הייתה צמודה אליי, ידיה מטיילות על החזה שלי כאילו זו הפעם הראשונה שהיא נוגעת בי, למרות שהמפגשים בינינו הפכו לדבר קבוע.
רן צפה מהצד, בדיוק כמו שתמיד אהב. העיניים שלו ברקו בהתרגשות, הסיפוק שלו הגיע מלראות את דנה נהנית. היא ידעה את זה, ואני ידעתי את זה.
“מתחילים?” היא לחשה לי באוזן, שפתיה כמעט נוגעות בי.
הסתובבתי להביט ברן, והוא הנהן באישור. ידעתי בדיוק מה הוא רוצה לראות, וידעתי בדיוק איך דנה אוהבת את זה.
הלילה היה רק בתחילתו.