מנקה את הפה

...."בובתי צריכה לישון, כך אמר לי השעון...."

שבוע טוב,
שבוע טוב,
שלושה לילות אחרונים לבד,
מתח, פחד, רעב שאין לו קץ, חבית ללא תחתית, סולם בעננים, עצים גבוהים גבוהים, אני בלון בלי חוט.

לשכב בלי לנוע, לנשום בקצב, כמו אלף לשונות, כמו לפול דרך חופת עלים, כמו להכנס למיטה אחרי מקלחת ארוכה, כמו בריכה מותרת שעמדה כל הקיץ בשמש ובלילה מימיה חמימים.

ככה אני רוצה.

אהבה של חרב פיפיות.

בורות עמוקים, אנחנו מתגלגלים במחילה כמו עליסה והארנב שלה, עצור רגע, עצור רגע, לאן הולכים?

המנוע טס בדלק של דחפים, אימפולסים, יצרים,
דלק דחוס דחוס, ספיט פייר.

קודם עושה, חושבת אחר כך.

מרוקנת כמו צימוק, יכולתי גם להיות יין.
אני עוד אהיה יין.
אני עוד אהיה גת שלמה.
ואני אטפטף את עצמי בנדיבות על העלמות הבתולות,
אני עוד אתן לך שוב לטעום ממני.
הבוקר הייתי צימוק. אבל לא עוד.
למדתי את הלקח.


שבוע טוב שבוע טוב
ביום שישי הבא אבוא בזוג,
ביום שישי הבא האם נחזור בזוג?
או ברביעייה?

שבוע חדש בפתח,
מתח, פחד, ציפייה.