בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

ICI

מנקה את הפה

בלי פרובוקציות
לפני 16 שנים. 4 בנובמבר 2008 בשעה 10:12

אולי צודק אבא שלי,
אולי אני מכורה לריגושים.
הוא לא סתם אומר את זה, לרוב אנחנו מאוד דומים.
בכלל, לשוחח עם אבא על מערכות יחסים זה קצת תמוהה אבל תמיד מעניין,
זה קצת כמוני רק עוד 35 שנים של ניסיון...

מה שקרה זה ככה:

הכרתי מישהו, מכל המקומות דווקא בשיבעה,
בלילה בין שישי לשבת ישבתי איתו בים כמה שעות טובות,
נדמה לי שיכולנו פשוט להמשיך לדבר עוד ועוד בלי להפסיק.
על פניו, אני לא בטוחה למה נמשכתי עליו, הוא לא איזה אליל, ביננו...**
אבל מתוך החיבור הריגשי והאינטלקטואלי גם נוצר קצת חיבור פיזי,
לא שכבנו, כמובן, אבל התנשקנו וכאלו....
והיה ממש כיף.
ממש.
היה כיף להרגיש ככה, מרוגשת מאדם חדש,
נלהבת להכיר.
אני מרגישה כאילו כבר שנים לא הכרתי מישהו חדש....
ותמיד, כשאני מכירה אני גם קצת מתאהבת, גם בנשים, לשם ההגינות.
רק, כשזה קורה עם נשים, לאף אחד זה לא מפריע.

לצורך העיניין, כשהכרתי את יודית מהלימודים, גם הייתי מאוהבת.
וגם איתה לא היה קץ לגיפופים ולליטופים בהתחלה.

כנראה שככה זה איתי.

אבל כשזה גבר, זה בעייתי.

יש נורמות, יש ציפיות, יש תפיסות מקדימות וכן הלאה.

ולכי תסבירי איך אפשר לשכב במיטה עם החבר שלך ולרחרח את בית השחי שלו בתאווה
ובו-זמנית לרצות לשבת ולשוחח עד הזריחה עם גבר אחר.....

אולי זה בכלל לא הוא.... החדש.
אולי זה בכלל לא משנה מה הוא אמר או עשה או איזה בן-שיח מוצלח הוא,
אולי זו אני,
שהייתי זקוקה לריגוש הזה, לבלגן הזה, לאיזו הרפתקאה....
וגם - למישהו שיתרגש ממני, שיחשוב עליי, שיתלהב להכיר אותי, וכן, ברור, מישהו שיחשוק בי קצת....

זה רע?

זה לא רע.... אני חושבת....

זה בטח יעבור עוד מעט, ככה נראה לי,
אבל בנתיים לא בא לי.
אני רוצה להרגיש הכל.
אפילו כואב.
כי כבר שנים לא חיכיתי לטלפון ככה, לא איבדתי תאבון, לא התעוררתי כל לילה משינה,
לא נעלבתי מכל שטות והייתי חשופה וחסרת ביטחון,
כבר שנים לא זרקתי את עצמי ככה לזירה....
אני יודעת את מי אני אוהבת, אני יודעת מי בן-זוג מדהים, מי מבין אותי ומכיל אותי ורגיש אליי, מי אוהב אותי, מי רוצה אותי, מי בוחר בי לחיים.
אולי זה בכלל לא אמור לפגוע בו, אולי להיפך,
אולי זה רק מחזק את מקומו, מקרקע את חשיבותו בחיי.
אני הרי נשארת איתו, אפילו עם כל הרגשות המוזרים האלו, איתו אני נרדמת ומתעוררת.
כנראה שזה מה שאני בוחרת.

מסכן החדש, למה הוא נכנס, גם אני במקומו הייתי בורחת,
אבל איזה מניאק שהוא בורח!
ואיזה כיף להרגיש קצת ככה.....



**כוכבית מאוחרת- למה בכל זאת נמשכתי אליו:
בלילה, היה לי התקף אסטמה, ביקשתי ממנו לדפוק על הגב שלי ולשפשף אותו, לפעמים זה כמו ג'אמפ-סטרט לריאות.... בכל אופן, הוא אכן עשה זאת,
ואז הוא תפס לי בעור בכוח,
"אח, אתה מכאיב לי" אמרתי מופתעת
העלם הביט בי ארוכות בשתיקה ורמז לחיוך בעינייו....
ניד איי סיי מור?


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י