סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

ICI

מנקה את הפה

בלי פרובוקציות
לפני 16 שנים. 17 בנובמבר 2008 בשעה 0:28

הנה בדיוק המקומות שבהם אני נאבקת מאוד
אני רוצה לצעוק בקול גדול כמה אני אוהבת אותך
שתשמע עד הרצליה
שתחזור לכאן
ותקח אותי אתך
ונשן ביחד.
לא אכפת לי שנקום מוקדם.
למה לא הלכתי איתך???
אני אקום בחמש אם צריך.
עזוב, לא אשן כל הלילה
מה שתבקש ממני
אולי כי לא אמרת בואי....
הייתי באה
אני רק רוצה לבוא איתך
ולמה לא אמרתי בעצמי?
למה כל כך מפחדת?
מדחייה. מסרוב. מעלבון.
שתחשוב עליי רעה. שאני חלשה, תלותית או נזקקת
ואני כאן נאבקת בעצמי לא להיות, להתעלות על ההרגל,
ולא להתפס בעינייך ככזו.
אני נאבקת.
לא לבקש ממך להשאר.
לא לבקש שלא תוותר.
מנסה להיות אדם גדול מזה.
איך אשן עכשיו?

זהו.
הפיצוץ הגיע, אה?

רוצה לצעוק לך

אוף זה קשה
זה כל כך קשה
תחזור.........
אני מנסה בכל כוחי לשחרר, להרפות, לאפשר

תתקשר איתי!
תדבר איתי....

זה קשה...........

אני אוהבת

בלוסום​(לא בעסק) - )= אויש..כמה עצוב לקרוא את זה...

תהיי חזקה, ותדברי איתו, אולי הוא לא יודע על כל הרגשות המדהימים האלה שלך.. }{
לפני 16 שנים
DragonCub - סערת רוחות
על פסגה
בשרשרת הרים
באמצע מסע שחוצה יבשת
ודווקא בעונה רגועה

נסו,
אם תוכלו
לעמוד על קצות האצבעות ולראות
שמאחורי אתמול יש שלשום
ומאוחריו יותר מעשרים שנה
ואחרי מחר גם
השביל חוצה את הסערה לשניים
לא הסערה את השביל
לא נולדנו אתמול
לא נמות עוד רגע
כל הלבבות, המפרפרים, הנשברים, המרקדים, המתרגשים
כל הלבבות מוצאים בסוף את שלמותם.
גם שלך.
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י