מנקה את הפה

מה שאני יודעת זה שאני אוהבת אותך.

ישבנו באוטו ושוב הענן הזה כיסה אותך וכל המילים שלא הצלחתי להגיד וכל המילים שלא הבנתי וכל המילים שפחדתי שיאמרו- הכל היה ביננו.
אני לא מבינה אותך עדיין, עוד לא מדברת את שפתך, עוד לא מכירה אותך בכלל כאן על הקרקע, באדמה. את הדרך שבה אתה חושב ואת צורות ההתבטאות שלך.
לפעמים אני מפחדת מהתגובות שלך, לפעמים לא יודעת איך לדבר איתך.
כי בלי מילים אני מבינה אותך מצוין, באהבה, בצחוק, בתשוקה, בכמיהה, בשפות האלו אני שומעת אותך שוטף.
ובמילים גבוהות אני גם מבינה אותך, לצורך הדיון ולשם ההשוואה, בידע ובדעת ובסקרנות ובשאילת שאלה ובשיחה.
וטוב לי בשתי השפות האלו, שפת רוח ושפת דעת.
אבל כבר גם רוצה לשמוע אותך מדבר ולהבין מה אתה אומר.

אבל אולי מאוחר מדי?

הרגשתי שזה היה חיבוק לפרידה.

אני אוהבת אותך
אני אוהבת אותך

תשאר
אבל לא רוצה להיות ענן עלייך
לא רוצה להכאיב לך
אני רוצה לשמור על הלב שלך, להגן על החיוך שלך
ובטח שלא להיות הסיבה לכאב......

אני אוהבת אותך

רוצה לחבק אותך
רוצה לשמוע אותך
מאוד מאוד רוצה לשמוע אותך