סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

ICI

מנקה את הפה

בלי פרובוקציות
לפני 15 שנים. 8 בפברואר 2009 בשעה 14:24

מילמולי צער שבתוך מעשה אהבה
קרעים שבבשר
כמו דגלים שחורים על צריחי החומה
וכנפיים של עורבים בדרך
וסוסים שחורים בדהרה
ונטיפי כפור על הגדר
וערבות קרה על האדמה
ובשורה מרה שאין לבטלה
או איך להאיט את מרוצתה
או איך להסב ממנה מבטך
והידיעה הצורבת-
אין להשיב את שהיה

כל גבר רוצה שהאישה תצחק
שתטיל את תלתליה לאחור
ותחשוף את לובן צווארה
ותרים יד ענוגה אל פיה
ותסמיק במבוכה
כל הגברים מוצאים את האישה בוכה.

והאישה בוכה
והאישה בוכה
והגבר רץ
והגבר רץ

הוא מתחמק ממעטפה שטרם הגיעה
היא כבר מבכה את תוכנה

No Name - אין כמוך בלתאר תחושות בצורה ציורית ומדוייקת.
התגעגעתי }{
לפני 15 שנים
יוני - חזק
לפני 15 שנים
נטול מושג​(אחר) - התחושה ההיא, של מושלמות שעומדת בבועה בעבר בראש במקום אחר - אני כל כך מכיר אותה.
והפחד לנפץ את הבועה הזו, הכל כך עגולה, שאין שום דבר שישנה את הדרך שהיא נראית, שסוננה וסוננה וסוננה עד שלא נשארו ממנה דברים רעים רק טובים.

התחמקות.
לפני 15 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י