עליתי בחדר המדרגות ומאחת הדירות שמעתי את הצליל הזה שקורה כשמקבלים הודעה במסנג'ר. אין לי מסנג'ר אבל היה לי פעם...
בדיוק לפני שנתיים נכנסתי לראשונה לכלוב, לפני שנתיים גיליתי. ואז, אחרי שכבר היינו יוצאים לדאנג'ן, היה לי מסנג'ר.
היתה מין שעת קסם כזאת של ההתארגנות לפני היציאה, המוסיקה כבר מתנגנת מהמחשב, הכל מגולח ונקי, הגרביונים במקום, סידורים אחרונים של שיער ואיפור, וייס בסלון עם המדים הקבועים (הג'ינס השחור, הגופיה השחורה והחגורה עם הניטים) מעשן בשרשרת עד שאני מסיימת. ובזמן הזה הייתי מקבלת הודעות במסנג'ר.
מאנשים שהיו אז חברים שלי והיום כבר לא, אנשים שהייתי פוגשת במילא תוך כמה שעות במועדון, אבל בכל זאת הספקנו כמה מילים צבעוניות ומנצנצנות, עם הצפצוף הזה של הודעה נכנסת.
ואיכשהו, הצפצוף הזה, כמו גם הצפצוף הספציפי של הודעה בכלוב, נקשרו בראשי לפקעת אחת.
אני עולה בחדר המדרגות ושומעת את הצליל הזה של הודעה במסנג'ר וחווה בהבזק אוטומטי- התרגשות, ריח של חורף, חרמנות, בדס"מ ואת התחושה של הבגדים על הגוף שלי.
אני מתגעגעת מאוד לבקר, הלוואי שעוד היה דאנג'ן, אני מתגעגעת לאנשים שלא צריך להסביר להם על בדס"מ ("תראה, זה לא בדיוק מה שאתה חושב, בדס"מ הוא המון דברים חוץ מכאב נטו... לא, לא ראיתי במועדון סקס על הבמה, לא אני לא גומרת מזה שמכאיבים לי, כן, כולם ראו לי את הציצי)
בעיקר מבחורים שמתלהבים מהקינק ומסים להכאיב לי ועושים את זה נורא.
למרות שיצא לי באופן מאוד מפתיע לחוות סשן מדהים עם מישהו מאוד לא צפוי שממש לא היה מהקהילה, אבל זה היה מזמן... וזה גם לא יקרה שוב.
אז מתי יש מסיבה?
מתי יש סיבה להתלבש בשחור שוב?
אני מתגעגעת....
לפני 15 שנים. 29 בספטמבר 2009 בשעה 8:41