לפני 14 שנים. 30 בנובמבר 2009 בשעה 18:32
הכל זז מהר מדי.
עוד לא מספיקה לנחות כבר צריכה ללכת.
זה לא בריא לי.
אני חוזרת לכאן בחמישי בלילה, זורקת את התיק על הרצפה, זורקת הכל על הרצפה, פורצת במרד "חזרתי הרגע" טיפוסי, אני מרוחה עד הודעה חדשה. עוד לא פורקת את התיק, כבר מגיע יום ראשון, עוד לא מספיקה לעדכן את התוכנה וכבר נגמר יום שני- שוב צריך לארוז תיק, מחר חוזרת העירה.
אני שנה, כן שנה(!!!!), בלי בית משלי.
די. נמאס. נמאס לי. נמאס לי. בית. עכשיו. מהר.
לא רוצה לארוז יותר.
