בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הילד שהגיע לשמש

דיבורים על הא ועל דא
לפני 5 שנים. 16 בינואר 2019 בשעה 10:03

יש משהו שתמיד שעשע אותי במחשבה משחקים אמיתיים בשילוב bdsm 

רק לדוגמא 1 2 3 דג מלוח 

בוא נראה כמה אתה פסל עכשיו....

משחק הכסאות קושרים את הנשלט או הנשלטת ומתחילים מוזיקה ברגע שהיא נפסקת חייב לשים את אבר המין בתוך אחד החורים או הידיים אם אין מקום נפסלת אפשר גם כפולות 😀😀

משעשע ....

טוב back to life back to reality 

לפני 5 שנים. 2 בינואר 2019 בשעה 18:05

יש משהו מדהים בחורף אני כ"כ אוהב את העונה הזו הגשם הרצון העז של כולם לחום.

לפעמןם בא לי לצאת להיות ילד ולקפוץ בשלוליות.

פעם לפני שנים כשהייתי במקום מושלג כזה יצאתי לבחוץ כלראשי רק כובע הפסדתי בהתערבות זה היה מדהים נטורל מושלג.

אין כמו החורף 

לפני 5 שנים. 7 בדצמבר 2018 בשעה 10:33

ומה כבר יקרה אם אציץ בך לרגע אחד.

מה כבר יקרה אם אקרא רק אות אחת.

ומה כבר יקרה אם אלך טיפה לאחור.

ומה יהיה אם מבט יתגנב לו ופתאום אצעק קדימה ולא אעצור.

ומה יהיה עליי על איקרוס שלא ידע לעצור.

לפני 5 שנים. 2 בדצמבר 2018 בשעה 14:32

זה לא פשוט.

וזה נלחם בי ופעם אני מגלה שאני יכול ופעם מרגיש שזה חזק ממני.

וזה נותן תחושה של מועקה שם בין הריאות מכביד כל נשימה.

אולי זה בגלל מריטת הנוצות איקרוס מקובע לקרקע. 

 

לפני 5 שנים. 7 במאי 2018 בשעה 19:40

יש כח אחד שיכול להמיס ולשבור חומות.

זהו הכח של החיבוק החיבוק נטול האינטרס הטהור הזה.

זה מה שיכול לשבור את האדם הכי חזק חיבוק

לפני 6 שנים. 22 באפריל 2018 בשעה 14:59

המח משגע אותי 

לאט לאט אני נשאב והנה הוא כמו עיסת בצק מתחיל להתעצב לו.

זוהי מלחמה מתישה המח נגד השאר.

לפעמים אתה מפסיד ולפעמים הקבוצה השנייה מנצחת.

Twister למחשבה.

לפני 6 שנים. 17 באפריל 2018 בשעה 17:06

זה מפלח לי את הלב כל שנה מחדש.

כל שנה אני אומר השנה לא אוריד דמעות השנה יהיה בסדר.

והנה גם השנה חץ קול צפירה מזכיר לי שאני כאן והם שם והגשר הארור הזה חתוך אין יכולת לבקר שם.

יהי זכרם של כל נפגעי מערכות ישראל ונפגעי הטרור ברוך ומי יתן שיפסיקו להישלח חצים שיפגעו כ"כ חזק וכ"כ עמוק 

לפני 6 שנים. 16 באפריל 2018 בשעה 7:53

צריך להתחיל ללמוד מחדש.

כל אות וכל פסיק חשוב כדי להגיע אל המטרה העילאית 

בשביל זה צריך להתחיל מבראשית 

לפני 6 שנים. 15 באפריל 2018 בשעה 20:35

יש משהו קשה מאוד בשתיקה העונש של חוסר התקשורת הוא עונש אכזרי אולי מכל מכה או חבורה שתעשה בגוף.

כשהשתיקה מלווה במבט זהו העונש הקשה ביותר מנטאלית אתה מרגיש שאתה מתפורר.

לפני 6 שנים. 26 באוקטובר 2017 בשעה 9:07

ן7