ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

עבר, הווה והשינוים שבדרך...

החשיפה לעולם הזה נתן לי הרבה, בין היתר להיות פחות שיפוטית כלפי עצמי,
מה שמאפשר לי להיות פחות שיפוטית כלפי אחרים.
לפני 16 שנים. יום שני, 13 בספטמבר 2010 בשעה 12:54

דובר הרבה בזמן אחרון על יושבי הכלוב

ועל החברה הישראלית בפרט,

היום הייתי חלק מהצד היפה של החברה,

כנס מתנדבים,

מכל קצוות הארץ,

מגיל 30 עד...

טיול במקום יפה,

מפגשים מרגשים עם אנשים,

רעיונות שעברו מאחד לשני,

החלטתי השנה יותר מתמיד להתמקד בחצי הכוס המלאה,

יש הרבה אנשים יפים,

היום הייתי גאה להיות חלק מהם.

אם רוצים, מסתבר אפשר אחרת!!!

שתהיה לכולנו שנה נפלאה





לפני 16 שנים. יום שלישי, 10 באוגוסט 2010 בשעה 3:21

שוב אותו המשפט

" את רק צריכה לבקש"

היא לא יודעת לבקש,

תמיד הסתדרה לבד,

"לבקש" לא בלקסיקון שלה,

נלחמת עם עצמה,

בונה בראש משפט של בקשה,

הוא מלטף אותה, מחבק, עוטף אותה

והיא רק צריכה לבקש...

המילים מתערבבות עם הדמעות,

אבל הוא שומע,

" האם תאפשר לי ללטף אותך? לענג אותך?"

הוא יודע כמה קשה לה להוציא מילים כאלה מפיה,

גם אם לא ממש נשמע כבקשה,

מסובב ועוטף אותה,

" כן, מותר לך".

לפני 16 שנים. יום שני, 9 באוגוסט 2010 בשעה 3:29

הוא מתעורר בבוקר מוקדם,

היא עוד ישנה,

נרדמה לא מזמן,

הקשרים לא נתנו לה להירדם,

הוא הרגיש אותה,

קם, מכין קפה וחוזר לחדר,

משחרר אותה,

היא פוקחת עיניים ודמעות זולגות

בלי שליטה.

הראש שלה הפסיק לחשוב אחרי לילה לבן,

רק מרגישה,

הוא יודע שהכניעה אותה,

היא יודעת שנכנעה לו,

רק המילים מסרבות לצאת מפיה.

" את רק צריכה..."

לפני 16 שנים. יום ראשון, 8 באוגוסט 2010 בשעה 13:15

היא כמהה לגעת בו, ללטף, לנשק

הוא לא מאפשר לה,

מוביל אותה למיטה,

משכיב אותה על הצד,

פושט את בגדיו ונשכב מאחוריה,

מחבק,

היא נוגעת בו, מלטפת את ידיו,

הוא קם, קושר את ידיה קדימה,

נוגעת בו עם רגליה,

הוא קם וקושר את רגליה,

מילה אחת לא יצאה מפיהם מהרגע שנכנסו הביתה,

" את רק צריכה..." הוא אומר

והולך לישון,

היא יודעת שהקשה מהכול עוד לפניה...

לפני 16 שנים. יום ראשון, 8 באוגוסט 2010 בשעה 3:23

היא קשורה לצלב,

הזמן שעובר מנקה את ראשה

ממחשבות,

ראשה ריק,

רק הנשמה והגוף מרגישים,

עד שגם זה נעלם,

הנשמה לא מרגישה,

הגוף לא מרגיש,

היא נעלמת...

הוא מרגיש זאת,

קם, מלטף, משחרר, מחבק

מחזיר אותה אליו.

לפני 16 שנים. יום שבת, 7 באוגוסט 2010 בשעה 3:26

היא איבדה את תחושת המקום,

הוא נהנה להרגיש איך לאט לאט

היא מוותרת על שליטה,

מחבק אותה, מסובב אותה,

ידו על העורף שלה , מוביל אותה,

פותח חדר חשוך,

רק אור הפרוזדור חודר לחדר,

נותן לה זמן להתרגל לחושך,

והיא מתחילה לראות,

רעד עובר בכל גופה,

הוא מרגיש,

היא מוכנה,

מוביל אותה לקיר,

קושר אותה לצלב המונח על הקיר

ומתיישב,

מתבונן בה,

והיא, היא כמהה למגע שלו,

רטובה, מטפטפת,

הוא קם, מלטף את גבה,

מרגיש את הרטיבות שלה,

היא גונחת,

הוא שוב מתיישב ומתבונן בה...

לפני 16 שנים. יום שישי, 6 באוגוסט 2010 בשעה 16:46

הם מתנשקים,

הוא מחבק אותה,

בלי לומר מילה

הוא מוריד אותה למטה,

היא מחבקת את רגליו,

מרגישה הכי טוב במקום הזה,

הכי מוגנת.

היא לא אמרה לו מילה

הוא יודע, מרגיש...

מתחילה להתרגל למקום הזה

ואז, מושך אותה למעלה,

מחבק , עוטף,

היא מתחילה להתרגל למקום הזה,

למעלה,

מרגישה מוגנת...

שוב מוריד אותה למטה

מתחילה קרוסלה,

היא כבר לא יודעת איפה נמצאת

למטה, למעלה

למעלה , למטה...

היא מרגישה הכי בטוחה איתו,

הוא יודע, מרגיש

והקרוסלה ממשיכה....

לפני 16 שנים. יום שני, 26 ביולי 2010 בשעה 19:01

האם יש קשר בין עישון לצלילות?

הפסקתי לעשן,

והכול מתחיל להיות יותר צלול,

ברור,

יותר קל לקרוא בין השורות...

לפני 16 שנים. יום שישי, 16 ביולי 2010 בשעה 2:29

"התנצלות לא תמיד אומרת שאתה טועה והאדם השני צודק,

היא אומרת שאתה מעריך את מערכת היחסים שלך

יותר מאשר את האגו שלך"

לפעמים מקבלים במייל משפטים בדיוק בזמן הכי נכון...

לפני 16 שנים. יום רביעי, 14 ביולי 2010 בשעה 2:52

"מחמאה - כמו חמאה

בקמצוץ - זה טעים

בהפרזה - לא נעים"