אחד

את.
הפכת את עורך.
התנתקת מהסביבה המעוותת.
יצאת לשינוי לבדך.
שינוי שאף אחד לא מאמין בו,
אני כן.
בלי תמיכה,
בלי עזרה,
קשיים,שידעת שיגיעו ולא תיארת שיהיו כאלו,
את.
לא וויתרת,
נלחמת כמו נמרה,
עלית מדרגה אחרי מדרגה,
וסופסוף-הגעת,
את.
אני גאה בך.

הוא מוכשר,מאוד מוכשר-בתחומו אחד המעטים.
חווה חיים לא קלים,יש לו את כול הסיבות לוותר לעצמו.
ביתו אפוף עשן,לא רואה את אור היום,לא חווה מגע אדם.
מסתגר,אנשים מתדפקים על דלתותיו,הוא דוחה אותם בתירוצים שונים ומשונים.
הוא המציא לו תיאוריה מושלמת,כזו שמתאימה לו,רק לו.
הוא מנסה לשכנע את סביבתו הקרובה והוא יודע לדבר,שפתו אומנותו-אני לא קונה.
בעולמו,פנטזיות ואגדות,מילים גבוהות,חלומות באספמיה,חלומות נשגבים.
אתה מנער אותו,סוטר על פניו,תתעורר בן אדם,הוא מחייך,מנותק כאילו בעולם משלו...
אתה לוחץ בנקודות הכי רגישות,מנסה לעורר אצלו את ניצוץ החיים הוא מחייך,

הוא החבר הכי טוב שלי ולא משנה מה יעשה-הוא ישאר כזה.

היא יפה,מוכשרת,אינטיליגנטית בטירוף,
סוף סוף מצאה את מקומה בחיים,הן במישור האישי והן במישור הכלכלי,
היא בחורה הכי טובה,נאמנה,תמיד נמצאת שם,חייכנית ונהנתנית,
שנים היא חיה עם זה בתוכה,כול חצי שנה בדיקה לראות שהשפיר לא הפך ממאיר,
תמיד אותן דפיקות לב,תפילות,תמיד זה עבד,
עד היום,ארור הוא היום הזה,חבל שהפציע,
מה אומרים,איך מחזקים,הפחד שוב חוזר,
הוא היכה ללא רחם לפני פחות משנתיים,
הזכרונות ההם מציפים ומיד נידחים,יש פה מישהי שצריכה כוח ותמיכה לצידה,
היא ההווה והעתיד,איך מחזקים אנשים חזקים.
לחיות יום יום כאילו זה היום האחרון,לחוות כול שעה,למצות כול דקה.
בא לי לצעוק-פאקקקקקקקק.

לא יודע למי מכם/ן אופציות יאמר משהו,כוונתי לאופציות המעו"ף,
או בעצם לסתם אופציות,אופציות ביום יום,
בחירת אופציה נכונה עשויה להוביל אותנו למרומים,
בעוד שבחירת אופציה שגויה עלולה לרסק אותנו,הן מבחינה נפשית והן מבחינה חומרית....
אז לפני בחירת האופציה הבאה,עצרו שניה,חשבו,הרכבת הבאה תגיע או לא?
שיקלו מעשיכם,יש אופציות שירסקו לכם תחיים בעוד אחרות יעיפו אתכם לגבהים..
אתם מוכנים???

ביום יום אנחנו(חלקנו)לובשים אותה.
כמה פעמים רצינו לקרוע אותה ולצעוק....
זה אני-ככה ולא אחרת..
רצינו ולא העזנו,
סטנדרטים חברתיים,מוסר כפול,מוסר כליות-בולשיט.
לפעמים נדמה שהפכנו סוג של רובוטים,
רובוטים חברתיים,כאלו שמתאימים לשטנץ,
מי ששונה,מנודה או מורחק,חריג,
דמיינו עולם ללא מסיכות,
כאלה רובנו,דמיינו מה היה קורה לו היינו כולנו אמיתיים,
איזה עולם ססגוני ומדהים היינו חווים,
עצוב שרובנו במעגל התעשיה החברתית,כלכלית ה"נורמטיביים"-מי לעזעזל קבע את הנורמה?
נחזור למסיכה,ערב טוב...:)

אל תבלבלו בין שליטה לרגישות,
מי קבע ששולט צריך להיות כהה חושים,
מי קבע ששולט צריך להיות נטול רגשות וקר-מי?
יש המבלבלים בין שתי תכונות שמשתלבות בכפיפות מליאה זו לצד זו,
ללא שום סתירה,
להיות בן זונה חסר רגשות שלא רגיש לסביבה זה אחלה משחק,
אבל בסוף יום,כולנו מרגישים,כולנו בני אדם וכולנו מבלים את רוב יומנו בסביבת בני אדם.
השליטה לא חייבת להיות בצעקה,היא יכולה להשמע בשקט בשקט,
היא לא חייבת להעשות באופן מאולץ היא פשוט זורמת-קוראים לה כריזמה.
אז אל תבלבלו בין שליטה לרגישות.

כולנו ישויות חיות,שונות זו מזו,האחד טוב בזה האחר בזה,
אני לדוגמא(מצטער-לא מתכוון להשתחצן...)מעולה בעשיית פרויקטים וככול שיהיו גדולים יותר כך אני נידרך,מתכווץ,מתכוונן ולא נירגע עד שאני מסיים בהצלחה,זה יכול להדיר שינה מעיניי,זה יכול להטריף אותי,אבל האתגר והאחריות לא נותנים לי מנוחה.אני נירגע רק כשאני מרגיש שליטה מלאה(שולט או לא...:) ויודע שאעמוד במטלה בשלמותה-כך אני דפקטיב.....:)
אבל יש את הדברים הקטנים האלו,אלו שמצריכים תשומת לב,סבלנות,דיוק של פינצטה-זה יכול להוציא אותי מדעתי,אין לי את היכולת להיות מרוכז בפרטים קטנים,אני משליך את זה לצד,לא מסוגל להתמודד,דפקטיב כבר אמרתי....:)
אתמול זה קרה לי-ניזכרתי.

תגידי את באמת מכירה את עצמך?
ישבת פעם עם עצמך וניסית להבין,למה תמיד את מבליטה בחוסר פרופורציות את החיצוניות שלך,למה התיקשורת הראשונית אתך מתבטאת בסקירת גודל החזה שמתייגת אותך אוטומטית,
למה זו התכונה שאת בוחרת להציג כתכונה החזקה שלך...
חבל,כי כשאנחנו מדברים את עמוקה,חכמה,חריפה,מצחיקה ועוד מלאן תלפים דברים,
שאיך אומר לך במבט ראשון ושיטחי אף אחד לא רואה,לא יכול לראות,כי את בוחרת לא להראות.
שאלתי,ענית תשובה רפויה,מגומגמת,לא מוותר,רוצה שכולם יראו אותך באמת,מתעקש.
אנחנו מפסידים יום יום אנשים,שמסיבות כאלו ואחרות נוטים להחביא את עצמם האמיתי.
תתעקשו.

ימים ארוכים,אין שניה לנשום,לחץ,
יום רודף יום,שעה אחר שעה,שניה כאילו שעה,
היום מתחיל,מיליון מטלות,מיליון טלפונים,אחריות...
שונא תלחץ-חולה עליו,ממורכז,מפוקס,אין טעויות,
ואז הכניסה לבית-הריגוש שלפני,ההמתנה,הידיעה המדוייקת מה תעשה מהשניה הראשונה..
נכנס-מתוכנת.
ואז השניה הזו,נגמר היום,אין טלפונים,אין אחריות רק את וג'ק דניאלס חברך משכבר הימים,
שקט,לילה,רוגע,ניגמר עוד יום,מחר....
מ-ל-ח-מ-ה.