אחד

ביום יום אנחנו(חלקנו)לובשים אותה.
כמה פעמים רצינו לקרוע אותה ולצעוק....
זה אני-ככה ולא אחרת..
רצינו ולא העזנו,
סטנדרטים חברתיים,מוסר כפול,מוסר כליות-בולשיט.
לפעמים נדמה שהפכנו סוג של רובוטים,
רובוטים חברתיים,כאלו שמתאימים לשטנץ,
מי ששונה,מנודה או מורחק,חריג,
דמיינו עולם ללא מסיכות,
כאלה רובנו,דמיינו מה היה קורה לו היינו כולנו אמיתיים,
איזה עולם ססגוני ומדהים היינו חווים,
עצוב שרובנו במעגל התעשיה החברתית,כלכלית ה"נורמטיביים"-מי לעזעזל קבע את הנורמה?
נחזור למסיכה,ערב טוב...:)