זכות הציבור לא לדעת.

אף אחד מתוך גושי הרוע לא מצא בחלקיק מקרטע כלשהו שאולי עדיין פועל בלב הפגום להחריד שלו

את היכולת לחשוב שמשהו כאן לא בסדר.
מיוזעים ומבסוטים אש-

על אחת קטנה
חושך על פני תהום.

אני חושבת עליה הרבה והלב שלי מתכווץ.
אין חיבוק שיתקן את זה
אין מילה שתסדר את זה
מכווצת. מקופלת. פצועה.
רסיסים של נערה בתחילת חייה.

אני לא חושבת שתקראי את זה ילדונת

אבל שתדעי שאני בוכה בשבילך את הדמעות שבטח נגמרו לך בלילה אחד מול נבלות שהרסו לך את האמון במין האנושי לנצח נצחים.
ואני מבקשת סליחה בשמם כי הם לא יבקשו

אם הם חשבו שזה בסדר באותו הלילה-

הם בטח חושבים שזה בסדר גם היום.

יש אנשים שחינכו אותם לחשוב כך
הם אולי הנסיכים שלהם וכו' אבל הם לא נסיכים.

הם אנסים.
האנסים של כולנו.