זכות הציבור לא לדעת.

אני מרגישה כי אני חוטאת

כאישה אבלה- מפריע לי בצורה לא רגילה תופעות הייחום שקופצת עליי לרגעים.

אחי מת לנו

ואני לרגעים מוצאת אותי מיוחמת

מייחלת לנשק את אבר מינו של זה שאוהבת נפשי

והנה אני שוב חוזרת לסורי

אחי מת ואני מוצאת אותי נעה בין עצבות לחיים-

לכייף חיים עם אחיי הנוטרים.

זה נוראי בעיני

ובתמונה?
אלו הם חייה של הכלבה הזאתי בכלוב הזה.