זכות הציבור לא לדעת.

אם הייתי מנסה לכתוב על המפגש ההוא-

בתחנת הרכבת.

שנסעתי כמו משוגעת בשביל 

לקבל אצבע בישבן-

וז' בפה.

אם אכתוב ואדייק- לפרטי פרטים

מעניין אם ידעו- 

האמת שהרבה יותר מעניין אותי

כמה עוד כמוני 

קיבלו בתחנת הרכבת ז' בפה

ואצבע בתחת

ואז מבט של מתנצל

את זה אני הכי זוכרת-

את המבט ההוא שגרם לי לשכוח