זכות הציבור לא לדעת.

אלוהים נתן לי במתנה את הזכות המפוקפקת להיות עדה למה שמתרחש ברחבי הרשת החברתית-

הן בערבית והן בעברית, ולתהות, למה נולדתי בנקודה הארורה הזאת על כדור הפלנטה? 
אני חייבת לשתף אתכם כדי שלא יכאב רק לי - הלב.
מקרה ראשון: 
זירת האירוע דף פייסבוק בערבית, האירוע: סרטון פייסבוק של לטאה חמודה שותה מים, שמחה וצוהלת, התגובות לסרטון: בעיקר שצריך להרוג אותה כי הנביא ציווה עלינו.
מקרה שני:
זירת האירוע  הצ'אט של הכלוב-

האירוע: בחור שקורא לעצמו שולט כל שהוא- "אז איך זה מרגיש לך להיות בוגדת?"

(בחרתי את התגובה העדינה)
****************************************************************************************

**********************************************************

וחוצמזה ובלי קשר לכלום. 

ראיתי פעם תכנית על חיפושיות זבל-

הזכר מחזר אחרי הנקבה, לא באמצעות זנב מפואר-

לא באמצעות קרניים ארוכות- לא בללכת מכות

אלא בליצור עבורה עיגול ע-נ-ק ומושלם של חרא- (שהוא שואל כמובן מחיות אחרות)
ואם העיגול מספיק מרשים, הם מזדווגים-

ובתוכו היא משריצה את כל גורי החיפושים.

כמה פשוט, חמים ונעים-
היום מצאתי חיפושית זבל על גבה מחוץ לדלת
כנראה שחלקנו צריכים
קצת יותר מעיגול של חרא בשביל להחזיק אותנו בחיים.