זכות הציבור לא לדעת.

בשנת 1928, היו כ-1.2 מיליון הומואים מוצהרים ברחבי גרמניה.
כאשר היטלר עלה לשלטון, ארגונים גאים הוצאו מחוץ לחוק וספרי מחקר בנושא נטייה מינית נשרפו.
הרייך השלישי לא רק ראה בהומוסקסואלים כמזיקים וטפילים של החברה, אלא כאויבים של המדינה הגרמנית.

תחת פיקוד האס אס, המשטרה פתחה את "הרשימות הוורדות" ויצאה למסע אכזרי נגד נשים וגברים להט"בים.
המשטר הנאצי הרחיב את סעיף 175 בחוק העונשין הגרמני שאסר על יחסים הומוסקסואלים, ושינה את ההגדרה מ'עבירה' ל'פשע'.
כמו כן הסירו את הביטוי "מין שלא כדרך הטבע", כך שכדי לעבור על החוק, לא היה צורך במגע מיני, אלא אפילו מבט היה עלול להוביל להרשאה.
בכך, רבים נשלחו למוסדות פסיכיאטרים, חלקם סורסו בצו בית משפט וכ-100 אלף נשלחו למחנות ריכוז.

איש לא הואשם בפשעי כנגד הקהילה הגאה.

בשנת 1945, כחלק ממשפטי נירנברג, סבלם של הלהט"בים לא הובא לידי ביטוי, ואיש לא הואשם בפשעי המלחמה כנגד הקהילה הגאה
אחת הדוגמאות לאוזלת היד של מערכת הצדק היא הרופא קארל פיטר, רופא אשר ביצע ניתוחים וניסויים בלהט"בים,
אשר מעולם לא הובא מול שופט, ברח לדרום אמריקה ונפטר כאדם חופשי בשנת 1965.

עברו 54 שנים עד שלטקסי האזכרה התווספו הקורבנות הלהט"בים. בשנת 1999, גרמניה ערכה טקס ראשון לזכר קורבנות הקהילה הגאה בשואה.
אך רק בשנת 2000, הממשלה הגרמנית פרסמה התנצלות רשמית על הרדיפה וההשמדה של להט"בים במהלך השואה והסכימה לצרף את הקורבנות של הקהילה לכלל קורבנות הרייך השלישי.
הניצולים נקראו לשוב ולדרוש את הפיצויים מהממשלה הגרמנית.
בשנת 2008, נבנתה אנדרטה לזכר קורבנות הקהילה הגאה בשואה, מול האנדרטה המרכזית לזכר היהודים שנספו.

http://igy.org.il/item.php?id=533

עוד פיסת הסטוריה.

סימון אסירים במכנות ריכוז.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%9E%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%96_%D7%A0%D7%90%D7%A6%D7%99%D7%99%D7%9D