הרבה ועוד קצת...

וחשבתי שזה יהיה עוד יום שיגרתי אך לא.
השיעורים עברו בצורה מעניינת, מילים שנזרקו לאוויר גרמו לי להיזרק לעולם משלי, מדמיין את ענת, מחייכת מולי בזמן שאנחנו מתענגים ומענגים אחד את השניה. "איש אתה בא לאכול?" עינב שאלה אותי,"כבר? מה השעה?" לא שמתי לב שריחפתי לי למשך השעה האחרונה והשעון כבר הראה 12:00, עוד ארבע שעות וזהו נגמר היום במכללה ומתחיל היום בעבודה לתוך הלילה על עבודות שהוזנחו בכמה הימים האחרונים מאז שהכרתי את ענת, יותר נכון מאז שהתחברנו כי התחושה שאנו מכירים אחד את השניה היתה נמצאת שם עוד מלפני השיחה הראשונה שלנו. ירדנו למטה ועמדתי בתור להזמין את הסנדוויץ' הקבוע שלי לפתע אני מרגיש צביטה בתחת, קפצתי, אבל לפי המגע של היד,ידעתי את מי אני אראה כשאסתובב. "תמצאו לכם חדר או כיתה" שמענו את עינב אומרת בזמן שאנחנו מתנשקים, שוכחים מכולם, "מה את אוכלת?" שאלתי את ענת בעוד שהיא מסתכלת אל תוך עיני במין מבט מתגרה עם חיוך מדהים, "הייתי רוצה לאכול משהו אבל זאת קצת בעיה כרגע" התחלתי לצחוק לשמע התשובה הכל כך ענתית, "רק את יכולה לענות לי כך, אני אוהב את זה", ביקשתי מצביקה שיכין לי שתי סנדוויצ'ים, לקחתי ויצאנו לנו לשמש.
אחרי שיחה נהדרת עלינו לכיתות עוד שלוש שעות עברו נפגשנו וקבענו שהיום לא נוכל להיפגש מאחר ואנו צריכים לסגור את הפער, ההגשות של סוף הסמסטר בדרך.
השעה היתה 23:46 כשהסלולרי שלי צלצל, "כמה זמן לוקח לך לענות? שאני אחכה עוד הרבה?" שמעתי צחוק מוכר "נו כבר תפתח לי אני נמסה בחוץ" הייתי מופתע, "מה את כאן? את עובדת עלי נכון, חסר לך אם כן!" הלכתי לכיוון הדלת ולחצתי על האינטרקום כדי לפתוח את הדלת, הדלקתי את האור במדרגות, פתחתי את הדלת של ביתי וראיתי אותה שיער פרוע קצת רטוב אחרי מקלחת, לבושה במעיל עולה במדרגות, "מעיל, מה יש מתחת?" חייכתי לעצמי חיוך זדוני, "לא משהו שלא ראית" ענת התקרבה נתנה לי נשיקה קלה על השפתיים ונכנסה במלכותיות לתוך ביתי עושה את צעדיה עם נעלי עקב סקסיות, "נו נראה לך שככה את נכנסת? עם מעיל ולא מקלפת אותו ממך?" ענת הסתובבה התקרבה אלימחזיקה חזק את המעיל ונעצרת מטר מולי, "אתה מוכן?" הנהנתי בראשי "הפתעה!!!" חיוכי נמחק והוחלף בהבעה אחרת, מופתעת...