סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לפעמים אני נעלם

לפני 15 שנים. 12 באוקטובר 2008 בשעה 20:21

הייתי אתמול בהופעה של שלושת הבסיסטים מהטובים בעולם.
למי שלא יודע במי מדובר, אלה ויקטור ווטן (Wooten, למרות הקרבה הפונטית אין קשר ללהקה Wu Tang Clan), מרכוס מילר וסטנלי קלארק.
בימים אלה שהכל אצלי זה ערבוביה של אוונט גארד, דום מטאל וג'י פופ, טוב לחזור לצלילים החמים של הג'אז. ואדרבא אם זה בבס שמרעיד לך את כל העצמות.
המופע היה מחולק לשלושה חלקים מהנמוך לגבוה: ווטן, מילר וקלארק.
לאחר כמה קטעים ראשונים שגרמו לי לפתוח את העיניים בהשתוממות ווטן השתלט על הבמה בקטע מדהים שכלל את Norwegian Wood בהרמוניות ו-tapping. אחר כך מילר, מלא הפוזה, נתן בראש וגם שלף סקסופון. לבסוף יצא קלארק עם הופעה שנונה עם קונטרה בס.
חוץ מהקהל שלא הפסיק למחוא כפיים והיה נורא רועש ההופעה הייתה בין הכי טובות שהייתי בהן אי-פעם.
חידה: איזו טכניקה בדסמית מזוהה עם שלושת הוירטואוזו הנ"ל?
בין הפותרים נכונה יוגרל אחד שלא ענה נכונה.

חלומות חמים ונעימים לכולם.

לפני 15 שנים. 21 באוגוסט 2008 בשעה 15:26

לפני כמה ימים (יומיים? שלושה? הזמן קצת התערבב לי השבוע) ישבתי אצלך בסלון ונוכחתי לדעת, למבוכתי ובושתי כי רבות הן, שטרם הודיתי ל-Y על ההיכרות איתך, על השינוי הגדול שזה הביא וגם על הדברים שלמדתי על עצמי.
תודה Y

BTW
I haven't read much yet but from what I have I just love your book

----


Through red I stare at
The blackness of Her body;
The crack of a whip

אה, כן, גם התחלתי לכתוב האיקו.

לפני 15 שנים. 14 באוגוסט 2008 בשעה 15:55

My soul grows weaker
She knows and She waits
She watches over me
Standing at the infernal gate
In the hour of darkness
The moment I feared has passed
The moment I lost my faith
Promising salvation
My soul is yours now
And I will fight for you
Mistress