אני והקישקושים שלי

ישבתי וכתבתי מהלב מהבטן...
כדי לגלות שמה שכתבתי רוב הסיכויים זה נעלם עם קריסת האתר.

לשחזר אני לא יכולה, מנסה בכל כוחי מנסה, ולא מצליחה.

ברגע קטן של אמת חייכתי 😄
חיוך אמיתי וכנה
חיוך מבפנים
לראשונה מזה הרבה זמן...

כמו מערבולת של שפחה ופחד...
הפחד הזה של להפתח.
עבדתי קשה על החומה...

אמת

בתוך עולם של שקרנים ושקרים
שבריר של ניצוץ
שבריר של תקווה..
אולי?

פתאום אני
רוצה..
מחייכת..
מצפה..
לפעמים סתם טיזרית קטנה...

בכל מקרה אמת תודה

איתך אני תמיד כנה
אני...
כן אני קצת אחרת , טיפה שונה

אולי יש עוד תקווה לתנשמת לבנה