לפעמים אני עוצרת רגע, מסתכלת על החיים שלי מהצד.
וואלה, אם היה לי זמן ולכתוב תסריט, או ספר, החיים שלי היו רב מכר.
הז'אנר? דרמה- קומית, קומדיית טעויות, רומנטי אולי, מה שבטוח שמשעמם לא יהיה.
אני ילדת תערובת, כ"כ מעורבת שכשואלים אותי לעדה שלי אני לרוב עונה: " עזבו עשו אותי באורגיה".
נולדתי בארץ רחוקה וירוקה, עליתי לארץ ישר לירושלים, משם לראשל"צ, ואז הגעתי לת"א.
היהודי הנודד? אני מניחה שגם אני 😄
הרבה אנשים לא יודעים באמת מה עברתי בחיי וזה הגיוני ולגיטימי.
אני ילדה לאבא מוסיקאי ומוסיקאי מצליח.
גם אני מוסיקאית היום בפנסיה אבל בכל זאת זה מסוג הדברים שנשארים איתך לעד.
טבחית וקונדיטורית, מאפרת ועוד כמה דברים שלמדתי על הדרך 😄
גולת הכותרת בבידור של חיי זאת עבודתי הנוכחית: ניהול חנות סקס.
רוב לקוחותי אנשים נחמדים בסה"כ, אנשים שרוצים לתבל קצת את חיי המין שלהם.
כמובן שיש את דני, שהחליט שהוא מאוהב בי ואני צריכה להתחתן איתו. אותו דני שולח לי פרחים לעיתים ומתקשר כמעט כל יום.
יש את יוסי, שמגיע לחנות לבחור סרט אבל יושב שעה ולו רק כדי שמישהו ידבר איתו.
יש את גאולי שחושב ( לאחר שיכנועים שלי ושל הבוס שלי ) שאני ניתוח מוצלח לשינוי מין, רק כדי להפסיק לבקש ממני להזדיין איתו.
יש את מיקי, שמגיע רק כשהבוס שלי נמצא לאחר המקרה הבא: " תגידי מה הסיכויים שתעשי לי הרפייה? אין אה? אני אשלם לך."
אחרי כמה פעמים של נסיונות, אמרתי לו שאני מוכנה לעשות לו הרפייה בתנאי שכשהוא יוצא מהחנות, הזין שלו נשאר כאן כדי שאוכל לשמור אותו בפורמלין, עם שלט קטן סטייל 'כך יעשה לאיש...'.
יש עוד כ"כ הרבה דוגמאות מצחיקות, עצובות, מעצבנות וכו אך אני קצרה בזמן היום, יוצאת עוד מעט ללימודים.
גם על הלימודים יש לא מעט לכתוב, אולי אכתוב שוב בערב... ואולי לא 😄
מה שלא יהיה, אין רגע דל.
שיהיה יום מקסים ללא רגע דל.
לפני 15 שנים. 4 במרץ 2009 בשעה 13:08