היא

החיים שלי בזמן האחרון עמוסים וממש.

ומצד אחד זה מעולה כי אין לי זמן לחשוב

אך מצד שני כשיש זמן פנוי,והוא כול כך מועט,אני מרגישה ממש צורך לנצל אותו ואין לי איך
וזה פשוט שובר אותי...

ולאט לאט אני נשברת יותר ויותר

ופתאום הגעת,בסוג של בום,

נכנסת לי לחיים,נכנס עליי
הבנת אותי,רוב הזמן לפחות,
וקיבלת את מי שאני
הכרת אותי
והיית שם בשבילי
וזה לא פשוט אני יודעת

ואני?אני לא ההיתי שם
לא באמת,לא באותה מידה,
ופתאום,פתאום רציתי להיות שם,
צץ איזה רגש,
והוא צץ גם אצלך,
אבל א-ח-ר-ת


"החיים הם שרשרת של רגעים.
אם אנחנו מחמיצים את הרגעים האלה,
אנחנו מחמיצים את החיים" -נ.ב זה לא קשור לפוסט,סתם נקודה למחשבה.