היא

את כול כך מזכירה לי אותי כשהיתי בגילך
החששות,הבילבול,התמימות

אך מצד שני את כול כך שונה
את מתמסרת,את מציית,את סומכת בעינים עצומות

אני יודעת שאני חשובה לך
אני לא חושבת שאת קולטת עד כמה ההשפעה שלי עלייך היא משמעותית
אבל אני יודעת אותה

וזה מפחיד אותי
את ילדונת
ואת חשובה לי
אבל את רחוקה
כול כך רחוקה

ואני לא מאמינה בקשר במרחק
אבל
אבל יש כזאת התאמה
ואולי המרחק ישתנה עם הזמן
ואולי...

אולי עדיף לסיים אם זה לפני שזה יהיה מאוחר?








"הקדשה:אנשים רבים מתאהבים ברעיון של להיות מאוהב,בהרגשה.
ולא באדם עצמו"