כשנפתרתי מההרגשה שאני מקבל יותר ממה שאני נותן לה , אני סתם לא מצליח להפסיק לחייך כשאני רואה את הסימן הכחול על הירך. וכל היתר זה מחיר קטן לשלם.
איפה אני ואיפה שס''ק
עוד בלוג. כי אני יכול.(חלק מהדברים השתנו מאז כתיבתם, אבל מילה היא כידוע, לא ציפור.)
אז עשיתי שס"ק הלכה למעשה. ש"ס בכל אופן.
ונהנתי. ואני לא יודע האם היא נהנתה. לפחות לא שידרה מה היא מרגישה. ולך תדע מה עובר לה בראש. אז אני מרגיש מניאק שאני לא מספק את השכורה. ובסוף - הרבה שקט באוטו בדרך לרכבת.
שצריך ללמוד לזחול לפני שלומדים ללכת.
צריך ללמוד לגזור לפני שמחשבים אינטגרלים.
צריך לאפס לפני שיורים.
צריך ללמוד משהו על אריות לפני שנכנסים איתם לכלוב.
ברא Bloody בלוג. ויראה כי טוב.
סתם, לא באמת. זה לא יהיה בלוג טוב. אני אזניח אותו. אני אכתוב שטויות. הרי גם ככה יש לי עוד אחד.
ומה, אני אוציא פה את מחשבותי הכמוסות ביותר ? פה ? באתר הסוטים הזה ?
טוב, אולי. גם אני אחרי הכל. קצת. סוטה.
"אז למה אתה כותב את זה בכלל Bloody ?"
ככה. די, בלי שאלות מיותרות.
"טוב, אז אם כבר אתה פה, מה תכתוב?"
מה שבא לי. בבלוג אני אדון ומפקד.
"אדון. חה. משחק מילים. אדון - בכלוב. גט איט ?"
יא . איי גט איט.
"טוב, די לבינתיים.
איחלתי לחייל בהצלחה."
כן, אה ?