לפני 19 שנים. 13 באוגוסט 2005 בשעה 19:55
זה אסטטי, שימושי ומגניב באופן כללי.
עוד חולת חבל יצאה לדרך :)
איפה אני ואיפה שס''ק
עוד בלוג. כי אני יכול.(חלק מהדברים השתנו מאז כתיבתם, אבל מילה היא כידוע, לא ציפור.)
לפני 19 שנים. 14 ביולי 2005 בשעה 20:54
עד היום לא ידעתי הרבה דברים.
לצערי למדתי אותם על חשבונם של אחרים.
מה למדתי תשאלו ?
כמה דברים טכניים, קצת מידע שימושי, כמה חרא אני יכול להיות. דברים כאלה.
_________________________________________________________
אני לא מאמין בלהגיד "מצטער" ו"סליחה".
רק ב"הלקח נלמד, הטעות לא תחזור על עצמה".
לא בגלל שאני לא מצטער, או לא רוצה שיסלחו לי.
אלא בגלל שאין כפתור "Rewind". הזמן הולך רק קדימה.
אז אפשר לקחת יומיים להלקאה עצמית. אבל זהו.
הלאה.
(אני חצי מהנדס מגעיל, אני יודע, אבל זה מה יש.)
לפני 19 שנים. 9 ביולי 2005 בשעה 14:28
כל כך יפה.
המבט הזה בעיניים שלה.
כשכואב לה.
לפני 19 שנים. 28 ביוני 2005 בשעה 22:21
ביום שני , במקום ללמוד, ואחרי תחנונים רבים מצידה, באתי לבקר ילדת כלוב אחת, היכרות אינטרנטים מזה חודשים.
חשקה הילדה לצייר בחורים ערומים ("זה חולרע"...? ), ובלאדי חש לעזרת העלמה במצוקה. לקח עצמו השכם בבוקר, ובדרך-לא דרך הגיע לביתה.
אחרי שיחת הא ודא, ראינו שהגיע הזמן, וכמעט בלי שהחלפנו מילה פשטתי את בגדי. הבחורה התעקשה לצאת מהחדר (מבלי שהצליחה להסביר לי למה, הרי תראה אותי ערום עוד דקה).
היא ניגשה למלאכה, ועשתה עלי קשירת קראדה מגניבה (תוך שהיא משתמשת בחבל המצויין שלי שלי), וכך, בעודי מסתובב כהנה וכהנה , יצאו מתחת לעפרונה שלושה ציורים סופניים (וכן, הייתי אומר את זה גם אם לא הייתי שותף לעסק)
אח"כ הראתי לה איך _באמת_ קושרים ידיים, היא ניסתה עלי כמה קשירות מדיסק הדרכה (רק אותי זה מצחיק ? ) , עשיתי לה קשירת חזה, דבר שהעלה את סוגיית השרכים (ראו שרשור רלוונטי בפורום "ציוד" , ופתאום נזכרתי בהצפנת שרכים מהצבא... לא נראה לי שזה עובד עם חבלים, אבל נראה)
אח"כ שיחקתי קצת עם הצעצעים שלה, אכלנו, הלכנו מכות והיה סבבה.
בפרק הבא "תרמודינמיקה, או למה הבלאגן שולט העולם".
לפני 19 שנים. 4 ביוני 2005 בשעה 21:15
תמונה.
של עוגה עם מה שנראה כסמל הבדס"מ בבלוג.
מילה.
"אוי, יש לך דיסק של "המזכירה" ? אהבתי את הסרט".
בצחוק ,
"Oh, hit me baby"
דברים קטנים, שגורמים לך לשאול את עצמך,
"גם היא, שס"ק?"
יש מצב, אני אומר.
הרי בסוף, כ-ו-ו-ו-לם.
סוטים.
לפני 19 שנים. 26 במרץ 2005 בשעה 0:57
I will not play with people
I will not play with people
I will not play with people
לפני 19 שנים. 17 במרץ 2005 בשעה 22:20
היי
(תגידי, את מוצצת?)
מה נשמע ?
(בולעת?)
ואללה ? גם אני !
(אוהבת שמרביצים לך?)
בלהבלהספרותבלהבלהאמנותבלהבלההשקפתעולם
(נהנת להתחנן על הברכיים, זונה?)
בלהבלהזוגיותבלהבלההדדיות
(לא גומרת בלי רשות!?)
אני מחפש שותפה לחיים
(הייתי מזיין לך את הצורה)
מישהי לחלוק איתה את הרגעים הטובים בחיים
(וזורק אותך הצידה כמו סמרטוט)
רוצה ?
לפני 19 שנים. 8 במרץ 2005 בשעה 20:03
- להיות קשור (יש, 27.6)
- סשן הצלפות ממש ממש כואב
אל תבינו אותי לא נכון, אבל
- דם (שלי)
- דם( שלה)
- CBT
- לקשור (לה) את הידיים , ולשבת לדבר
- לקשור (מישהי) עד כדי חוסר אונים מוחלט
- להצליף
- סשן דיגדוג 😄
- להוביל (אותה) ברחוב על רצועה
- שתתחנן
- לגרום לה לבכות
- לגרום לה להפסיק
לפני 19 שנים. 6 בפברואר 2005 בשעה 18:10
בחיים לא אכלתי כרוב אדום.
ראיתי אותו, בסרטים, במודעות פרסום. ראיתי אנשים אחרים אוכלים ממנו.
אבל אני, לא יצא לי.
אז כן, הרחתי קופסת כרוב אדום ריקה פעם. וליקקתי מזלג שזה דקות ספורות קודם לכן אכלו איתו - כן, כרוב אדום.
ונעמה לי מאד, הטעימה הזאת, הקטנה. גרמה לי לרצות עוד ועוד.
אך , אבוי, גורל אכזר.
כל פעם שהתקרבתי , נראה היה כי הכרוב נעלם לו ונמוג, משאיר אותי כואב ורעב. נאלץ להסתפק בתחליפים זולים. חומוס, חצילים. אבל אין זה אותו דבר , ואני יודע זאת.
ועכשיו, הוא גדול. מחסור הכרוב. אף גדול ממני אולי.
מחשבות כרוב ממלאות את יומי. מתיישב אנוכי לחשב אינטגרלים, ובראשי מחשבות כרוב. חשקה נפשי למצוא מאמצי גזירה - ושוב, רק כרוב.
רבים אמרו לי, עזוב, כרוב. יש דברים אחרים.
אבל אני, מבעד לאדי הכרוב, לא רואה ולא מכיר, דברים אחרים.
אז אכלתי דברים רבים וטובים. דברים שאחרים לא טעמו ולא יטעמו.
אך לא מספק אותי ולו אחד מהם. ולא יספק עד אשר אוכל.
חסר לי, יותר מכל.
כרוב אדום.
לפני 19 שנים. 20 בינואר 2005 בשעה 23:59
יצאתי לרוץ היום. מה יותר מזוכיזם מזה ? חצי שעה - כל הגוף כואב, תוך כדי אתה בספייס מטורף, והבטחת האפטר-קייר אחר כך - המקלחת החמה.
האפטר קייר נשלל ממני - לא היו מים חמים.
אבל לא נורא.
גמני מכאיב לעצמי :)