ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

איפה אני ואיפה שס''ק

עוד בלוג. כי אני יכול.

(חלק מהדברים השתנו מאז כתיבתם, אבל מילה היא כידוע, לא ציפור.)
לפני 16 שנים. 16 בפברואר 2008 בשעה 9:28

ואם נלך רגע לקיצוניות, ונבדוק איך זה נראה, אני כנשלט טוטאלי...

אז קודם כל, זה בכלל לא מובן מאליו, כי עם כל התסביכים וחוסר הבטחון, יש לי אגו מפה ועד להודעה חדשה, שצריך לשים אותו בצד בשביל זה.
אח"כ צריך שולטת... המממ... טוטאלית. כידוע, שליטה לא לוקחים אלא נותנים, אבל הצד השולט צריך לדעת לקבל אותה. לנהל אותה?
ואז, בתוך הקשר הזה, אני שוקע. כמעט טובע, מאבד משהו מעצמי. אולי גם רוכש משהו מעצמי. לעצמי.
סובל מחוסר מגע, פורח כשנוגעים בי.
בקיצור, אין לי מושג.
טכנית, אני יכול בקלות לדמיין סצנות זימה והתעללות, אבל ברמה מעל הטכניקה, זה מדי תיאורטי בשבילי, אין לי מספיק מידע אמפירי.

Nikia - אתה חתיכת בן-זונה שולט מלמטה, בחיים שלך לא תצליח להכנע לגמרי. גם אם תרצה. אגו-אגו-אגו, ואתה תמיד יודע יותר טוב מכולם.

או שאני גרועה.
אני גרועה?
טוב, סביר להניח.

חדל פטפטת.
לפני 16 שנים
Bloody - דברי איתי על זה.
את יודעת...
בהזדיינות.
לפני 16 שנים
Nikia - בה. לא בא לי לדבר על זה.
הגעתי למסקנה שאני מדחיקה בערך 80 אחוז מהדברים שקורים לי.
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י