צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

איפה אני ואיפה שס''ק

עוד בלוג. כי אני יכול.

(חלק מהדברים השתנו מאז כתיבתם, אבל מילה היא כידוע, לא ציפור.)
לפני 16 שנים. יום שני, 24 באוגוסט 2009 בשעה 21:14

והיא ישבה שם חשופת חזה, ידיה קשורות מאחורי הגב, הפה שלה פתוח לכדי האות O בגלל הכאב שגרמתי.
וכל זה היה למענה לא פחות, אולי יותר ממה שזה היה בשבילי, "פעם ראשונה שלי פה, אני אצטרך הרבה הרבה צומי". ביקשת, ושמחתי לספק.
ולא חשבתי על האנשים שמסביב, לא בכל רגע ורגע, אבל הם כל הזמן היו שם, ועכשיו, אני תוהה, האם, הופעתי גם בשבילם.

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י