הידיים קשורות לפניה בחבל. קצה החבל קשור לטבעת שבקולר שלה. היא יכולה להרחיק את הידיים רק קצת, לא יותר מכמה סנטימטרים.
"תסתובבי. איך התחת שלך מרגיש?"
אני יושב על המיטה בתחתונים. והיא עומדת לפני בתחתונים וגופיה. היא עושה חצי סיבוב, ואני רואה את הישבן שלה, עדיין אדום למדי, תוצאה של תאונת שיזוף מצערת.
"עדיין כואב, אבל הרבה פחות..." היא אומרת בהיסוס.
אני מושיט את שתי הידיים שלי, והיא מתכווצת לפני שאני נוגע.
"ששש" אני מלטף בעדינות.
"תסתובבי אלי, ותורידי ממני את התחתונים".
היא מסתובבת ומביטה עלי. ממקומן הנוכחי אין לידיים שלה סיכוי להגיע ליעד. אני לא אומר כלום, נותן לה להגיע למסקנה המתבקשת. היא עושה את המתבקש לאט, מנסה לחלץ טיפות של אלגנטיות מהמהלך הכל כך לא נוח של לרדת קודם על ברך אחת, ואז על השניה, מבלי להעזר בידיים. היא מתנדנדת קלות מצד לצד, ואני מחייך. היא מנסה למשוך את הבוקסר שלי, ממני, תוך שהיא מביאה את כל הגוף שלה אחרי הידיים, פעם מצד ימין, ופעם משמאל, בהצלחה מועטה. אני עדיין יושב, והבוקסר לא זז.
"אתה יכול לקום..." אומרת החיה האצילית הזו, "...בבקשה?". היא לא רגילה לבקש. היא משפילה את מבטה, ומרעידה את הלב שלי.
אני מתרומם, ומאפשר לה למשוך אותם ממני. "זהירות, לא להפיל", אני אומר לה, והיא מבינה. היא מושכת אותם למטה עם הידיים, וכל הגוף שלה יורד בעקבות ידיה הקשורות למן השתחוות. אני מתיישב חזרה, ושולח יד שמאל ללטף את פניה. היא מתענגת על הליטוף עד שהיד המענגת תופסת את פניה באחיזה חזקה, ויד ימין מתחילה להנחית מכות על הישבן האדמומי שלה.זה לא דורש הרבה, רק חמש או שש, והיא ערימת בחורה רועדת בידיים שלי. אני עוזר לה להתרומם, ומושיט לה את היד המכאיבה. היא מנשקת אותה כאילו חייה תלויים בזה, ואני נותן לה להמשיך קצת, לפני שאני מוריד אותה חזרה, ודוחף את הזין הזקוף שלי לפה שלה.
