עצב מינורי

Appetite for Destruction הוא ציור של הצייר האמריקאי רוברט וויליאמס שמראה נערה שוכבת ליד גדר כמו מעולפת לאחר שנאנסה. מעליה עומד רובוט לבוש חליפה עם גוף אנושי, אבל ראש של מכונת יריה. הנערה רוצה למכור רובוטים קטנים בדוכן אבל הרובוט רומס את כולם. מעבר לגדר מזנק רובוט אחר וגדול יותר, שמנסה להרוס את הרובוט האנס.

Guns&Roses בחרו בציור הזה לעטיפת התקליט שלהם, אבל בגלל המסר האנטי קפיטליסטי בו, בקשו אותם לשים אותו בפנים התקליט ולהחליף את השער.

מבין השירים של הלהקה יש אחד עצוב ויפה. "אל תבכי, יש שמים ממעל".
Talk to me softly
There's something in your eyes
Don't hang your head in sorrow
And please don't cry
I know how you feel inside I've
I've been there before
Somethin's changin' inside you baby
And don't you know

Don't you cry tonight
I still love you
Don't you cry tonight
Don't you cry tonight
There's a heaven above you baby
And don't you cry tonight

Give me a whisper
And give me a sigh
Give me a kiss before you tell me goodbye
Don't you take it so hard now
And please don't take it so bad
I'll still be thinking of you
And the times we had ... baby

And don't you cry tonight
Don't you cry tomight
Don't you cry tonight
There's a heaven above you baby
And don't you cry tonight

And please remember that I never lied
And please remember
How I felt inside now honey
You gotta make it your own way
But you'll be alright now sugar
You'll feel better tomorrow
Come the morning light now baby

And don't you cry tonight
An don't you cry tonight
An don't you cry tonight
There's a heaven above you baby
And don't you cry
Don't you ever cry
Don't you cry tonight
Baby maybe someday
Don't you cry
Don't you ever cry
Don't you cry
Tonight

הביצוע של רובים ושושנים ל"אל תבכי".

בלילה צלילי השקט יותר חזקים, אבל כשמקשיבים שומעים את צלילי השקט גם ביום.
"חשיכה טובה שלי, את אוזנך הטי נא לי, באתי לגלות לך רז, חלום זוחל אלי בלאט"-
"אנשים אומרים אבל לא מדברים, אנשים שומעים אבל לא מקשיבים.
לא מקשיבים לצלילי השקט אצל האחרים." 😒
The sounds of silence

Hello darkness, my old friend,
I've come to talk with you again,
Because a vision softly creeping,
Left its seeds while I was sleeping,
And the vision that was planted in my brain
Still remains
Within the sound of silence.

In restless dreams I walked alone
Narrow streets of cobblestone,
'Neath the halo of a street lamp,
I turned my collar to the cold and damp
When my eyes were stabbed by the flash of a neon light
That split the night
And touched the sound of silence.

And in the naked light I saw
Ten thousand people, maybe more.
People talking without speaking,
People hearing without listening,
People writing songs that voices never share
And no one dared
Disturb the sound of silence.

"Fools" said I, "You do not know
Silence like a cancer grows.
Hear my words that I might teach you,
Take my arms that I might reach you."
But my words like silent raindrops fell,
And echoed
In the wells of silence.

And the people bowed and prayed
To the neon god they made.
And the sign flashed out its warning,
In the words that it was forming.
And the sign said, the words of the prophets are written on the subway walls
And tenement halls.
And whisper'd in the sounds of silence."

לילה עצוב. השיר של ג'ון דנבר מארח בעצב מינורי.

You fill up me senses like a night in a forest
Like the mountains in springtime, like a walk in the rain
Like a storm in the desert, like a sleepy blue ocean
You fill up my senses come fill me again.

Come let me love you, let me give my life to you
Let me drown in your laughter, let me die in your arms
Let me lay down beside you, let me always be with you
Come let me love you, come love me again