החלטתי לחשוף עוד טיפה מעולמי , היו לי 3 אבות ונכון ל 6 שנים האחרונות נשארתי לבד.
בלי אף אחד ששומר עליי מלמד אותי מה אסור ומה מותר , פשוט שורדת לבדי ודואגת לעצמי .
הראשון היה האב הביולוגי שמעולם לא הכרתי ( אני מאומצת מגיל 3 ימים ) לאמא מדהימה
שהיא היתד השני בחיי, ולאב שנפטר ,על אבי המאמץ זה שגידל אותי אין לי הרבה דברים לספר.
בגדול הוא לא אהב אותי ותמיד אמר לאמא שלי שאני טעות וצריך להחזיר אותי לבית החולים ..
כילדה סוררת ,מרדנית ומלאה בתסביכים, לא היה לו קור רוח והדרך שבחר הייתה מכות
והשפלות קשות. מה לא עבר עליי, מכות עם חגורה , בעיטות ופחד מתמיד ממה שיהיה בעתיד .
הוא אהב לשתות והיה מאוד אלים ולא רק אני חטפתי , גם אמא, וכשהוא היה מתחיל איתה
הייתי גוררת את האש אליי שיעזוב אותה, כי אני היא זאת שבאמת מגיע לה . הוא היה האב
שגידל אותי והיה אמור לתת לי את הכיוון לדרך חיים נכונה. הוא נפטר לפני כ 11 שנים
כשהייתי בצבא ,אחרי הצבא הלכתי ללמוד , שם הכרתי איש מדהים .שמו לצורך העניין היה
דויד . דויד היה בתהליך גירושים מאשתו, הוא היה בן 50 ובחר בי מכולם בכיתה . הרגשתי
מיוחדת כאילו שאני היא הנבחרת ולמדתי ממנו המון, אדם חכם כישרוני ומדהים הוא היה.
ראיתי בו כמורה דרך כמו האב שתמיד איחלתי, האב שמעולם לא היה לי .ואז הכרתי אותו
לאמי שהייתה אלמנה ובודדה , מיד הם הפכו לזוג ,הוא עבר לגור איתנו , ואני הילדה האבודה
הרגשתי מה זה תחושת שייכות לראשונה בחיי. אבל הגורל האכזר שוב הכה בי ,
ומצאו אצלו סרטן. מהרגע שידעתי שהוא חולה פחות מ 3 חודשים נעלם לי האדם שאהבתי
והיה לי אב מכולם . כשהוא היה בבית החולים אמרתי לו דויד ברגע שאתה רוצה לחזור
לבית אתה רק צריך להגיד לי , וככה היה, שבוע לפני שהוא נפטר הוא ביקש ממני לחזור לבית
טיפלתי בו ביחד עם אמא עד יומו האחרון .
ברגעים האחרונים בחייו שאלתי אותו אם הוא האב הביולוגי שלי , הוא ענה לי שהוא לא ,
אז שאלתי אותו דויד אז למה אתה אוהב אותי והוא ענה לי בדיוק כך
" XXXX את לא חכמה גדולה אבל יש לך נשמה גדולה "
לפני 16 שנים. 12 בינואר 2008 בשעה 21:38
