האמת שבפנים...

** הפוסט הזה מוקדש לחברתי,זאת עם הקפיצים בתחת ,תחיי את החיים שלך באהבה **

אז בגדול .. יש לי חברה טובה מאוד בת 25 .עד עכשיו היא שיחקה בכולם ,
אהבה לעשות טיז, ולהשתולל . בחודש האחרון היא יוצאת בצורה רצינית
עם מישהו שהיא מכירה מגיל 17.
והיא החליטה שהיא עוזבת את כל מה שהיא מכירה , העבודה ומקום מגורים
הנוכחי בשביל להתארס איתו .

אתמול הייתה מסיבת פרידה , לא אשקר ואגיד שלא עצוב לי , עצוב מאוד
אבל כמו כל אמא שמשחררת את הגוזלים שלה כשהם גדלים אז ככה אני רואה
את זה. המון דמעות ירדו אתמול במסיבה, היה לי קשה לראות אותה נשברת ..
הסברתי לה שתמיד היא יכולה לחזור , ושנתכתב במסנגר , אבל היא פשוט נשברה.

ואני מנסה להיות חזקה בשבילה אבל בפנים אני מרגישה כאילו דוקרים אותי בנשמה.
רוב האנשים אומרים לה שהיא עושה טעות , אני אומרת לה , שלא תקשיב לאנשים
כי זה החיים שלה. וגם האנשים שאומרים לה שהיא עושה טעות עשו כבר את הטעיות
שלהם ולכן היא צריכה לעשות את הטעויות שלה בחיים שלה ושלא תקשיב לאף אחד רק לליבה.

אז נחזור למסיבה של אתמול...
ב 11 וחצי כולם נפגשו , חברתי, הארוס שלה לעתיד , עוד 3 חברות שלי , עוד 2 חברים
של הארוס ו 2 זוגות נוספים , והתחלנו לשתות , יצאנו מהבית לכיוון המרינה ,
ושם עלינו ליאכטה מ ד ה י מ ה ... וואוו הכל לבן, מזרונים מקדימה ומאחורה, 2
סלונים מעור, פשוט חלום .. מפליגים , שותים רוקדים ומשתוללים...
הרבה זמן לא נהניתי ככה ...

לאחר הפלגה של 4 שעות , חזרנו למרינה ואחת החברות הכישרונית שלי זרקה את הנעלים
שלה למזח , כמובן שנעל אחת נפלה לים.. כמו חבורת מטומטמים, פסיכים , שיכורים
כולם מביטים לים לחפש נעל לבנה , ורואים את הנעל צפה לה ליד הסירה ...
מבלי שאף אחד שם לב החברה שמתארסת קפצה למים " להציל את הנעל " של החברה
האחרת , חזרה רטובה , את הנעל האיש של היאכטה הוציא, עם מוט ..

חזרנו לבית וכל אחד הלך לדרכו , אני חזרתי לבית עם חברה זאת שחשבה שלנעלים
שלה יש כנפיים , הלכנו לישון ב 5 וחצי וקמתי ב 9 , ועוד שעה באים חברים לבריכה .
אז לישון זאת לא אופציה ..