ממריאים
גיל הלל
למעלה הלאה,
אם נאמין נוכל להמריא רחוק,
תן לי כוח, לא להשתנות.
כשהעולם מולנו,
מרגישין מתי זו אותה קנאה.
שמפרידה בינינו,
כמו רוח קרה.
באוויר סימןו בהיר,
ואם ממשיכים,
שוב ממריאים.
פזמון:
למעלה הלאה,
אם נאמין נוכל להמריא רחוק,
תן לי כוח,
לא להשתנות.
תרגיש איך זה זוהר בי,
כמו גלים אל מזח שאין לו סוף.
חוזר אליי כמו פעם,(אוו)
לא מפסיק לסחוף.
מבטים חודרים אליי,
עכשיו כולם רואים,
שוב ממראים.
למעלה הלאה,
אם נאמין נוכל להמריא רחוק,
תן לי כוח,
לא להשתנות.
רעד,פחד.
אלפי פרפרים שוב רודפים אותי,
זה הזמן,
אז תמריא איתי.
כמו סופה אבודה,
שמצאב את דרכה,
בחלום שתמחיל ביחד.
רק אתה ואני,
מול כולם,
בשבילי,
בוא תמריא איתי..
מעלה הלאה,
אם נאמין נוכל להמריא רחוק,
תן לי כוח,
לא להשתנות.
עוד רעד,פחד.
אלפי פרפרים שוב רודפים אותי,
זה הזמן,
אז תמריא איתי.
כשהעולם מולנו,
רק איתך,
אוכל להמריא,
רחוק..
לפני 16 שנים. 30 ביולי 2008 בשעה 14:09