לפני 16 שנים. 23 בספטמבר 2008 בשעה 5:13
תארי לך
דנה עדיני
תארי לך עולם מאבד עדינות
תארי לך עולם נעשה קר ופשוט
אנשים בוא נעשים אילמים וחרשים
רק לצל של אנשים
את רואה ממתקים הקרוסלות שנגענו נמסים והופכים לכיכר רכה לחלודה תארי לך חלומות הם כבר לא מציאות ועלים ירוקים שהיו אז חמות הם נשרו
ואת ואני שהבטחנו כל כך את יושבת מולי ובוכה
אני נחה קרוסלות החגים הממתקים היבתרי רק הראלי נשימה
תארי לך עולם מאד עדינות תארי לך עולם קר ופשוט
אנשים בוא נעשים אילמים וחרשים רק לצל של אנשים
ואת ואני שהבטחנו כל כך את יושבת מולי ובוכה אני נחה קרוסלות החגים הממתקים היוותרי רק יהיא לי נשימה