לפני 16 שנים. 15 באוקטובר 2008 בשעה 9:21
עכשיו בראש די יציב ללא עקבות של אלכוהול ודחפים משונים
יושבת וחושבת עם עצמי איפה טעיתי .
והתשובה בכל פעם נראת ברורה יותר.. אני היא לא זאת שטעתה .
ברור לי שאני נתתי 100% כזאת אני נותנת את כל כולי.
אני כן ראויה לזוגיות אני כן ראויה לאהבה אמיתית
אבל כמה זמן וכמה אכזבות אני עוד אעבור עד שהיא תגיע ..
ברגעים כאלה רוצה לחזור להיות ילדה שאמא תחבק אותי חזק
ותגיד לי אל תדאגי עד החתונה הכל יעבור ..
אבל אני כבר גדולה , אמא רחוקה וחתונה זאת רק אשליה מתוקה .
