היום היה לי יום נפלא..
המבריזן לא התקשר ולא שלח הודעה, כמובן שאני מחקתי אותו עוד אתמול לאחר התירוץ העלוב ששלח לי..
היום היה מבצע הצלת חתול. בצהריים הייתי אצל חברים וראיתי גור חתולים אפור מדהיםםם, ביקשתי מבעלה של חברתי שינסה לתפוס אותו, הוא ניסה אבל ללא הצלחה.. חזרתי לבית ושומעת מיאו , מיאו מהחלון, יצאתי לראות ולא מצאתי כלום, חזרתי לבית ושוב יללות , מציצה מהחלון, ורואה גור חתול רחוב תקוע על גג, אין לי מושג איך הוא יגיע לשם אבל לרדת משם אין לו סיכוי.. התקשרתי ל 106 אמרו לי שרק במידה והוא פגר הם באים ( מטומטמים ) התקשרתי לצער בעלי חיים והם לא ענו לי, עכשיו לגג הזה יש דרך כניסה רק מחדר מדרגות עם סולם בלתי אפשרי לעלות, וגם החלון מחדר מדרגות קטן קטן, הלכתי מצויידת במגבת שלא ישרוט אותי ובכלי עם מים כי מסכן מי יודע כמה זמן הוא מילל שם, והתחלתי לפרק את השלבים של החלון שבחדר מדרגות ( לא בית שלי ) ביקשתי מאיזה ילד בן 8 שיצא מהחלון ויעזור לי ולגור והילד המתוק הסכים ונכנס לאחר שהרמתי אותו ועזר לחתול, סוף טוב הכל טוב הגור חי..
זוכרים שלפני שבוע בערך חלבתי חלב מהעיזה??
אז הייתה שם סוסה יפיפה שהתקרבה אליי וליטפתי אותה, בעלת המקום אמרה לי שהיא לא מתקרבת לאף אחד והיא בקושי מצליחה להאכיל אותה מהיד, ואמרה לי שכנראה אני מיוחדת..
האישה שמטפלת בכל החיות סיפרה לי שהסוסה עברה התעללות קשה והיא פחדנית, היא קיבלה אותה והיא מטפלת בה מאז.. לי יש לב רגיש שכואב מיד כשאני שומעת דברים נוראים כאלו.
וכמו תמיד חושבת מה אני יכולה לעשות בשביל לתרום, אז כבר במשך שבוע יש לי חבילה של קוביות סוכר בשביל הסוסה שעברה התעללות.
היום באתי והאישה נתנה לי חיוך מאוזן לאוזן, נתתי לסוסה כמה קוביות והיא אכלה מהיד שלי . את שאר החבילה נתתי לאישה שתתן לה בכל יום קצת פינוק.
אחרי הסוסה היה לי רבע שעה של לחץ לחזור לבית ולהביא דברים לל"ג שהוזמנתי..
התקשרה חברה טובה עם ילדים ושאלה מה אני עושה, עניתי לה שאני מוזמנת לחברים והבנתי שאין לה מדורה , אז שאלתי אותה אם היא רוצה להביא את הילדים שיהנו קצת , היא באה והיה מדהים . כשהדלקנו את המדורה אני והראש המוזר שלי אמר לכל הילדים שהיו שם לרוץ במעגלים מסביב למדורה ולצעוק כמו שהאינדינים היו עושים בעבר ( אין קשר )
תצחקו אבל אני לא זוכרת שיר אחד של ל"ג ( בושה ) כולנו התלכלכנו בידיים שחורות והידיים שלי כמובן מצאו את מיקום מושלם בפנים של חברה שלי.
ומלא ילדים היו שם ילדים מאושרים שמשחקים ואני איתם כמו ילדה קטנה מנסה לתפוס אותם .
אכלתי מלא תפו"א וקרטיבים ומרשמלו, יש בזה משהו כל כך תמים ויפה מזכיר לי את הילדות..
בזמן האחרון אני נוסעת המון, יש לי את הרכב של אחי ירון, ואני מוצאת את עצמי נוהגת מביטה בנוף, שומעת מוזיקה ומחייכת .
אין שיר שמתאים לדעתי יותר מהשיר הזה ..
לפני 15 שנים. 11 במאי 2009 בשעה 19:52