היום היה יום נפלא.. בכלל אוהבת את שבת , משפחה, חברים, והרבה רוגע.
חושבת על זה שהרבה זמן לא בכיתי, לא נעולה עם עצמי אם זה טוב או רע .
נכנסתי לסוג של אדישות, כן די מוזר להגיד את זה אבל ככה זה כשאת רואה חלומות נעלמים .. לא אשקר לכם, מקבלת הרבה הצעות שאין לי מושג מה לעשות איתם.
אפילו לעצמי אין לי הסבר ודי בטוחה שאני מפספסת כמה טובים בדרך הקשה והמרדנית שלי.
מה לעשות, תמימה כבר לא !!
מעולם לא הייתי אבל רציתי להיות , כל כך השתוקקתי עד שממש הרגשתי את זה קרוב.
תמיד אמרתי שנולדתי בתקופה הלא נכונה , חולמת על הסיפורים של המבוגרים, איך הם החזיקו רק ידיים וחייכו בשתיקה, או שבמשך שבוע המתינו לפגישה והדופק שבלב רק הלך והתגבר .
איזה ימים ימים שלא זכיתי לראות .
היום הכל שונה, אין קסם. לאן הוא נעלם ולמה הוא לא חוזר ??
אז תגידו שאני חולמנית שמלאה בפנטזיות, אבל אני רוצה להיות שם ,אני מתחננת לחזור לתמימות .
ושבוע טוב לכולםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם.. }{
