לפני 13 שנים. 21 בספטמבר 2011 בשעה 6:33
רגע שיש, לפני שעולה
מעלה מעלה לקצה הפסגה
מטפס ועולה
עולה ועולה משתחרר ויוצא
נפתח משתנה, הרגש הזה.. שבקצה .
שקט של סוף,
עוצר נשימה מול הנוף.
לבבות אנשים שם הם נפתחים
אי שם.. בקצה החיים .
עומד על הקצה
הכל כבר יוצא..
ים של שקט ים של שלווה
הרים של אור הנה.. אני , הגעתי לנחלה !!
אני.. הוא זה שעומד שם
רגוע אחרי הסערה
בפסגה שם למעלה.. זכיתי במתנה.
