לפני 12 שנים. 27 בנובמבר 2011 בשעה 20:14
שמחה לכתוב שמצב הרוח שלי השתפר, הסכין עדיין תקועה בגב והיום עוד בכיתי סתם וגם מול נציג של YES.. מה לעשות, רגישה מאתמול והם היו שם.. מה זה לא מתן שירות ללקוח ??
היום עשיתי צעד גדול למעני וצעד קטן למען האנושות.. לא אגיד שזה בא בקלות אבל האנשים שפגשתי היום והשיחות שהיו לי אתם שוב החזירו אותי לפוקוס על החיים ועל השיעור שלמדתי אתמול שיעור קשה וכואב שחיזק וושלח לי קרן אור קטנה להאיר לי את הדרך .
ככה זה בחיים כשכואב אז לומדים.. גם כילדה מעולם לא למדתי מאחרים רק על בשרי.
והיום אני גדולה אבל עדיין ילדה.. האמת שאני מתרגשת מאוד.. עוד יומיים החלום שלי יתחיל תהליך התגשמות.
הרבה בזכות אמא.. וקצת בזכות הכישרון שלי, הרבה מאמינים בי ואני לא בעצמי.. כן כן אני יודעת משהו דפוק אבל ככה זה, ככה אני.. והדבר היחידי שיש לי בו אמונה מלאה, זאת הנשמה.
