אז אני צודקת יופי לי את זה כולם אומרים אמא וחברים אבל מה זה עוזר לי שאני צדקנית שכזאת??
למות צודקת ?? לחיות לבד עם הצדק שלי אני ועצמי??
אז אתמול לאחר איזה 6 SMS שברובם אני חופרת על כבוד אליי ולבית.. ולחברים החלטתי להפסיק ולהרים ידיים
כבר חשבתי להוריד את הקילור לא רוצה מאסטר לא ככה !!
החלטתי לא לדבר איתו יותר ולא להקשיב על מה שבליבו ורשמתי לו שהוא כילד ברח וזה מה שהוא מלמד אותי !!
אז זכותי גם לברוח, אוףףףף למה הכל כל כך קשה ??
הוא שלח לי עכשיו הודעה, "בוקר טוב, את באה לקפה" ?? כאילו כלום לא קרה .
אומרים שמעריכים דברים רק לאחר שמאבדים אותם, לצערי הבנתי עם החיים שזה נכון לאחר שאבי נפטר.
כבר היה לנו נתק של חצי שנה שבחצי השנה הזאת פנטזתי עליו ורציתי אותו אבל לא ככה רציתי אותו משופר
ושתבינו אני לרגע לא חושבת שאני מושלמת גם אני זקוקה לשיפורים כמו כולנו.. אבל פתוחה להם בליבי ובנפשי.
אולי עוד חצי שנה של נתק יעשה לנו רק טוב ((:
מבולבלת, אוהבת, ועצובה, שקטה !!
נכנסת חזרה לעצמי עם היצירות שלי והמוזיקה שממלאה אותי ברגעי בדידות.
לפני 12 שנים. 21 בדצמבר 2011 בשעה 9:55
