אז כן, הוא חזר.. ואני ידעתי שלא אוכל לעמוד מולו, לא חזקה מול הנוכחות שלו, מתקפלת והופכת להיות צל .
הוא היה איתי יומיים, יומיים ששוב ביטלתי את עצמי יומיים של פחדים יומיים של אהבה.
שלא תחשבו שהכל שחור, יש גם דברים קסומים בקשר הזה .
אנחנו נקרעים מצחוק ומבשלים ביחד והוא לא מפסיק לנשק ולחבק, וזהו פחות או יותר.
לפעמים הוא משחרר לי כאב תופס ולא משחרר .
הסקס לא כמו שחלמתי שיהיה וביומיים האחרונים לא היה כלום וזה מוזר כי כרגע זה לא מעניין אותי
אבל עוד נקודה למחשבה, אם אני מאוננת לבדי אז בשביל מה אני צריכה גבר בן זוג איתי ??
מרגיש לי ניצול.. מרגיש לי לא שווה.. מרגיש לי שהוא קיבל את כל החבילה ואני מתפשרת..
והוא אמר שהוא קיבל אותי במתנה, ביום הולדת שלו אבל מה איתי מה אני קיבלתי ??
נכון הוא משוחח איתי הרבה ומנסה להוציא ממני חלק מהפחדים
אבל זה הכי טבעי שנחייה בפחדים העולם כל כך דפוק שהפחדים מחזקים ומזהירים אותנו
ודפוק מי שלא חיי בפחד מול עולם שכזה.
אז לא התנשקנו ב 12, ביקשתי שילך וחזרתי לישון שוב לבדי בשקט שלי וטוב לי .
למרות האהבה אפשר להגיד שהראש נקי והלב שלם.
לפני 12 שנים. 1 בינואר 2012 בשעה 8:10
