האמת שבפנים...

וואו.. אין לי מילים, המומה !!
כשאמא הייתה והיה מדהים, לא הפסקנו לדבר ואמא דואגת ומשלימה לי את השאלות שאין להן מענה.
צללנו עם דולפינים בשבת.. שלמות, אושר עם חיוך גדול נשאר משבת.
דיברנו על המאסטר, ואמא הבינה כמה שאני כן אוהבת אותו, אבל אמא גם הבינה שהוא לא נותן לי הרגשה שאני מלכה ( בחוץ )
דיברנו על הכלבה המתוקה ואמרתי שקשה לי כלב בבית כי המקום של הנסיך שלנו גי'מי (החתול)נעלם .
הם לצערי לא מסתדרים, אפילו קיבלתי סריטה שהייתה מכוונת לכלבה.
לי אין לב לשים את הכלבה המתוקה הזאת בחנות חיות בכלוב, וכבר שבוע + שאני מחפשת לה בית חם..
ואז נזכרתי שמאסטר רצה אותה, ודיברנו עם אמא על זה ו... שלחתי לו הודעה שהכלבה מחפשת בית חם.
ומאסטר שלח לי תמונה של דולפין... הייתי המומה !! חשבתי שהוא "עקב" וראה אותנו עם הדולפינים או שמישהו אמר לו..
בכל אופן הזוי ומרגש מה שקרה.
וככה, לאחר חודש + של נתק מוחלט שלחתי לו הודעה לאמץ את הכלבה והוא בא לראות אותה, שתינו קפה, דיברנו, וכן יש תשוקה ואהבה מטורפת.
אני אוהבת אותו, יודעת ובטוחה שהוא אוהב גם.
אז אולי בזכות הכלבה הורדתי את האגו, או שאולי בזכות אמא קיבלתי חוזק.
הבעיות לא נעלמו על הבעיות צריכים לעבוד, אולי כן שווה לעבוד על זה כי אהבה, תשוקה, וכימיה מקבלים רק פעם בחיים .
אומרת לעצמי XXXX יהיה בסדר ... ((:

http://www.youtube.com/watch?v=6qUQtevJ71k&feature=related